דנ"א 1722/15

תקציר

פסק הדין דן בעתירה שעניינה ניכוי קצבאות ביטחון לאומי מתביעות רשלנות של הורים בשם תאומיהם שזה עתה נולדו, בעקבות לידה בעוולה. החלטת בית המשפט היא לדחות את העתירה. הטענה המרכזית שהועלתה על ידי העותרים היא כי קצבאות המל"ל ותביעת הרשלנות אינן מוגשות על ידי אותו זכאי, כאמור בסעיף 328(ג)(3) לחוק הביטוח הלאומי, ולכן אין לנכות את הקצבאות מסכום התביעה. בית המשפט מפרש את החקיקה ומגיע למסקנה כי תכליתו העיקרית של הסעיף, והחוק בכלל, היא למנוע פיצוי מופרז וכפל תשלום בגין אותו אירוע נזק. הקצבאות והתביעה, אף שהן מוגשות בנפרד, משולמות שתיהן להורים לאותה מטרה – לכיסוי ההוצאות הנוספות שנגרמו עקב ההולדה בעוולה – ובכך נופלות בגדרו של סעיף 328(ג)(3). לפיכך, בית המשפט קובע כי יש לנכות את קצבאות המל"ל מהפיצוי הכספי שנפסק להורים. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי פרשנות זו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של דיני הנזיקין, שמטרתם להשיב את המצב למצב בו היה מצוי אלמלא התרחשות העוולה. ניכוי קצבאות המל"ל מבטיח שההורים לא יפוצו מעבר לנזק שנגרם להם. בנוסף, בית המשפט מציין כי טענת העותרים בדבר נזק לא ממוני אינה רלוונטית להליך זה, שכן הניכוי נעשה מהסכום הכספי שנפסק, הגבוה מהקצבאות של המל"ל. ניתן להתייחס לשאלה זו בשלב מאוחר יותר. השופט מסיים בהדגשת הנסיבות האנושיות הטרגיות של המקרה, אך קובע כי אין הצדקה להוצאות נוספות וכי אין להיעתר לעתירה.