תב"כ 42/22

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של עתירה הנוגעת לפרסום סקרי בחירות** **מבוא** המסמך שלפנינו עוסק בעתירה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בעקבות פרסום סקרים לכאורה. העתירה מתבקשת להורות למשיבים שלא לפרסם סקרים המתיימרים להיות סקרי בחירות, מבלי לכלול את שם העותרת, וכן לחייבם לפרסם את אחוזי התמיכה בעותרת בכל סקר שיפורסם. העתירה הועברה לטיפולו של השופט מ"מ יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ניל הנדל, לנוכח סד הזמנים הדוחק. **ניתוח הסעד הראשון – אופן עריכת הסקרים** הסעד הראשון מתייחס לאופן עריכת סקרי הבחירות, ונדחה על הסף. נימוק הדחייה נובע מכך שהמשיבים השונים אינם עוסקים בעריכת סקרים, אלא בפרסום חדשות. הגופים העוסקים בעריכת סקרים כלל לא צורפו כמשיבים לעתירה. כפי שעולה מתגובות המשיבים, הם עצמם אינם עורכים סקרים, והסקרים המפורסמים על ידם נערכים על ידי גופים חיצוניים. **התשתית הנורמטיבית הנוגעת לעריכת סקרים** למרות הדחייה על הסף, מוצגת התשתית הנורמטיבית הרלוונטית, שכן ישנם היבטים עקרוניים בעתירה. בחירות דמוקרטיות קודמות לקיומו של סקר בחירות. סקרי הבחירות התפתחו עם השנים, וכיום הם מהווים כלי עזר חשוב לבוחר, המסייע לו להחליט כיצד להצביע. המידע הנאסף בסקרים הוא כוח, ויש להעניק כוח זה לבוחר. **עקרונות יסוד הקשורים לסקרי בחירות:** 1. **חופש הבחירה:** מכיר בכוחו של המידע להשפיע על החלטות הבוחר. דיווח על בחירות תוך כדי קיומן נחשב לכלי חיוני. מידע חיוני זה טומן בחובו גם חובות גילוי, המונעות מצגי שווא והטעיה של הציבור. 2. **שוויון בבחירות:** נועד להבטיח שמפלגות גדולות או ותיקות לא יזכו ביתרון בלתי הוגן על פני מפלגות חדשות או קטנות, באופן העלול לפגוע בטוהר הבחירות. עיקרון זה מעוגן בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת. 3. **הגינות:** מאפשרת כניסת שיקולים מעשיים ותיחום גבולות. דוגמה לכך היא תנאי סף בארה"ב, לפיו יש צורך בתמיכה של שני אחוזים לפחות מהמצביעים בסקרים מוגדרים, כתנאי להזמנת מועמד לעימות טלוויזיוני. **הסדר פרסום סקר בחירות בישראל** בישראל, סעיף 16ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 ("חוק דרכי תעמולה"), מסדיר את פרסום סקרי בחירות. סעיף 16ה(ח) קובע כי בתקופה שבין השישי שלפני פתיחת הקלפיות ועד לסגירתן, אין לשדר או לפרסם בכתב תוצאות של סקר בחירות שלא פורסמו לפני תחילת התקופה. **כללים מרכזיים הנוגעים לעריכת ופרסום סקרים:** * **אין חובה לערוך סקר:** גוף כלשהו אינו מחויב לערוך סקר. * **אין חובה לפרסם סקר:** גוף כלשהו אינו מחויב לפרסם סקר. * **חובת הכללה בפרסום:** אם גוף כלשהו בוחר לפרסם סקר, עליו לכלול בו כל מפלגה אשר זכתה על פי הסקר לאחוז אחד לפחות מקרב המצביעים. כלל זה רלוונטי גם אם אחוז החסימה גבוה יותר (כיום 3.25%). * **אמינות, שקיפות וכוללנות:** היסוד הוא שהדיווח על תוצאות הסקר חייב להיות אמין, שקוף וכולל. * **הזמנת סקר ממוקד:** גורם כלשהו, לרבות מפלגה, רשאי להזמין סקר המתמקד במספר מצומצם של מפלגות. * **זכות לבחור וזכות להיבחר:** קיימת זיקה הדוקה בין הזכות לבחור לזכות להיבחר. מכאן, שהמתמודד רשאי לאסוף חומר, לרבות באמצעות סקרים. * **אין חובה על עורך סקר לשמור על שוויון בפרסום:** עורך הסקר אינו מחויב לשמור על שוויון בכך שהוא מנסה לקבל מידע בכל סקר שייערך. * **כללים מפורטים ומפוקחים:** חלים כללים מפורטים ומפוקחים על גורמים המשדרים סקרים או מפרסמים את תוצאותיהם לציבור. **יישום הכללים לענייננו** בהתאם להחלטות קודמות של יושבי ראש ועדת הבחירות, אין חובה עקרונית לכלול את כל הרשימות בסקר בחירות. בנוסף, עולה כי לפחות חלק ממכוני הסקרים הפועלים בשיתוף עם המשיבים כן כללו את שם העותרת בסקרים שערכו. **ניתוח הסעד השני – אופן פרסום תוצאות הסקרים** הסעד השני מתייחס לאופן פרסום תוצאות הסקרים. המשיבים ציינו כי לפי הסקרים שפורסמו או עתידים להתפרסם, התמיכה בעותרת נמוכה מאחוז אחד. העותרת אמנם צרפה שני סקרים בהם התמיכה בה עולה על אחוז אחד, אך סקרים אלה לא פורסמו על ידי המשיבים. לא הוצג מקרה קונקרטי שבו אחד המשיבים הפר את הוראות החוק. **מסקנות לגבי הסעד השני** הכלל הוא שאין חובה לפרסם סקר, אך המפרסם חייב לכלול כל רשימה שזוכה לאחוז אחד לפחות מקולות המצביעים בסקר. במקרה זה, לא הונחה תשתית המצביעה על עבירה כלשהי על חוק דרכי תעמולה. **היבטים פרוצדורליים נוספים** מוער כי העותר הגיש בקשה להגשת תשובה לתגובת המשיבים, אך בנסיבות המתוארות (סד הזמנים הדוחק), לא היה מקום להיעתר לבקשה. כמו כן, העותר צירף את התשובה ללא קבלת רשות. **סוף דבר** דין העתירה על שני חלקיה להידחות. העותרת תישא בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי דינם. **חידושים ונקודות משפטיות מרכזיות:** * **הבחנה בין עריכת סקר לפרסום סקר:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין גופים שעורכים סקרים לבין גופים שמפרסמים מידע. הדבר משליך על האחריות המשפטית של כל גורם. * **חידוד חובת הדיווח בסקרים:** אף שאין חובה לערוך או לפרסם סקר, במקרה של פרסום, חלה חובה לכלול כל מפלגה שזכתה לאחוז אחד לפחות. הדבר מבטיח מידע רלוונטי ושקוף לציבור. * **הקשר בין זכות הבחירה לזכות להיבחר:** השופט רומז לקשר ההדוק בין זכויות אלו, ומדגיש כי המתמודד רשאי לאסוף מידע, גם באמצעות סקרים. * **חשיבות סקרי הבחירות ככלי דמוקרטי:** הניתוח המשפטי שם דגש על תפקידם החיוני של סקרי הבחירות בעיצוב השיח הדמוקרטי ובהעצמת כוחו של הבוחר. * **סד זמנים בהליכים ומשמעותו:** פסק הדין מדגים כיצד סד זמנים דוחק בבחירות יכול להשפיע על החלטות פרוצדורליות, כגון היענות לבקשות להגשת תגובות נוספות. פסק דין זה מספק מסגרת משפטית ברורה בנוגע לפרסום סקרי בחירות בישראל, תוך איזון בין חופש הביטוי, זכות הציבור למידע, ועקרונות השוויון וההגינות בבחירות.