ת"פ 59663-07-18

תקציר

בכבוד השופטת דנה אמיר, **ניתוח משפטי של גזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' רוני חורגין (ת"פ 59663-07-18)** הניתוח המשפטי הבא מתבסס אך ורק על המידע המסופק בגזר הדין. **עובדות כתב האישום וההליך:** הנאשם, רוני חורגין, הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות לפי סעיפים 117(ב)(8) ו-117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975. בין השנים 2014-2016, בתקופה בה עסק בתחומי הביגוד והשיפוצים והיה רשום כעוסק מורשה, הוציא הנאשם 52 חשבוניות מס לחברת "עוגן נדל"ן מניב בע"מ" עבור עבודות שיפוץ, בסך כולל של 887,034 ₪ (לא כולל מע"מ). המס הנובע מחשבוניות אלו עומד על 161,420 ₪. הנאשם לא כלל חשבוניות אלו ב-15 הדו"חות התקופתיים שהגיש למנהל מע"מ, ולא שילם את המס הנובע מהן. בכך, על פי הנטען, התחמק מתשלום מס במרמה ותחבולה, ואף ניהל פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס. **הצדדים לעונש:** * **המאשימה:** עתרה לענישה מרתיעה בדמות מאסר בפועל, ללא עבודות שירות, נוכח שיטתיות ביצוע העבירות והיעדר הסרת מחדלים. המתחם המוצע על ידי המאשימה נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, בתוספת מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. לבסוף, עתרה לעונש של 13 חודשי מאסר בפועל. * **ההגנה:** הדגישה את חיסכון הזמן השיפוטי בהודאת הנאשם, את מצבו הכלכלי הקשה (הליכי פש"ר, תשלום 500 ₪ לחודש, קשיי גיוס כספים), את נסיבותיו האישיות (יליד 1960, גרוש, אב לשלושה, מתגורר עם אם קשישה וחולה) והיעדר עבר פלילי רלוונטי. עתרה לעונש של מאסר על תנאי בלבד, לצד קנס נמוך. **קביעת מתחם העונש ההולם:** השופטת אמיר פתחה בניתוח עקרונות הענישה הרלוונטיים לעבירות מס, תוך הדגשת הפגיעה בקופה הציבורית, בעיקרון השוויון בנטל המס ובאמון הציבור. היא ציינה שמדיניות הענישה בעבירות אלו מחמירה, ומושפעת ממידת התחכום, משך הביצוע, השיטתיות וסכום המס. **ניתוח ספציפי של העבירות:** * **חומרה:** השופטת ציינה שאין מדובר בשימוש או הוצאת חשבוניות כוזבות, שהיא דרגת חומרה נוספת. יחד עם זאת, הדגישה את השיטתיות שבהתנהלות הנאשם על פני כשנתיים, תוך אי-דיווח ב-15 דוחות תקופתיים, שימוש ב-52 חשבוניות, ניהול ספרי הנהלת חשבונות כוזבים, וכוונה להתחמק מתשלום מס. * **התחמקות בפועל:** בסך 161,420 ₪. * **נסיבות מקלות:** השופטת קיבלה את טענת ההגנה כי הנאשם פעל כחוק כ-10 שנים לפני ביצוע העבירות, ושילם מסים גבוהים. נסיבות אלו נזקפו לזכותו כמראות שאין המדובר במי שעיקר עיסוקו בעבירות מס. * **אי-הסרת מחדלים:** השופטת הדגישה שאי-הסרת המחדלים, אף לאור מצבו הכלכלי הקשה, אינה מהווה שיקול להקלה משמעותית בעונש, שכן מטרת הסרת המחדלים היא גם תיקון הנזק לקופה הציבורית וגם הבעת חרטה. * **איחוד עבירות:** נקבע כי העבירות בוצעו כאירוע אחד, לאור הקשר ההדוק בין החשבוניות והעסקאות מול אותו לקוח, בהתאם לע"פ 4910/13 ג'אבר. **השוואה לפסיקה:** השופטת סקרה מגוון פסקי דין רלוונטיים, תוך הבחנה בין פסקי דין ישנים (לפני תיקון 113 לחוק העונשין) לפסקי דין חדשים יותר. ההשוואה נועדה לבסס את מתחם הענישה הנוהג. * **ענישה נוהגת כללית:** בעבירות מס בהיקפים ממשיים, בדרך כלל נגזר מאסר בפועל. גם בסכומים מתונים ובנסיבות מתאימות, כאשר אין חשבוניות כוזבות, ייתכן ריצוי בעבודות שירות. * **דוגמאות להשוואה:** * **רע"פ 4937/08 סלהוב:** כ-365,000 ₪, מאסר בפועל הוחמר מ-6 חודשי עבודות שירות ל-10 חודשי מאסר בפועל. * **ת"פ (ת"א) 1528-09-09 מדני:** כ-595,000 ₪, 10 חודשי מאסר בפועל, בגין עבירות של דוחות כוזבים ונאשם שנמלט. * **עבירות עם חשבוניות כוזבות (נחשבות חמורות יותר):** * **רע"פ 5938/18 אסרף:** כ-352,000 ₪, 12 חודשי מאסר בפועל, עבר פלילי בהונאה. * **רע"פ 1238/19 אחדות:** כ-317,000 ₪, 5 חודשי מאסר בפועל (הוסר חלק מהמחדל), עבר פלילי. * **ת"פ (ת"א) 7825-03-16 אלקובי:** כ-128,000 ₪, 6 חודשי עבודות שירות (במסגרת הסדר טיעון, נכה מעל 60%, 6 ילדים). * **ת"פ (ת"א) 9097-10-16 נמירובסקי:** סך 1,233,384 ₪ (ניכוי שלא כדין) + 249,600 ₪ (חשבוניות כוזבות), 17 חודשי מאסר בפועל. * **ת"פ (ת"א) 13528-09-15 משהראוי:** כ-2 מיליון ₪, 18 חודשי מאסר בפועל (הופחת ל-15 חודשי מאסר בפועל בערעור, נאשם בן 19). **קביעת מתחם העונש:** בהתחשב בפסיקה, ובפרט בפסיקה החדשה יותר, השופטת קבעה את מתחם עונש המאסר בין **4 חודשי מאסר ל-15 חודשי מאסר**. **קביעת מתחם הקנס:** לאור העובדה שהקנס מהווה "מין העבירה" בעבירות מס, ונועד להוכיח שאין תועלת כלכלית בביצוען, וכן לאור מצבו הכלכלי של הנאשם (הליך פש"ר, תשלום 500 ₪ לחודש, מגורים אצל אימו, סיום עונש עבודות שירות), נקבע מתחם הקנס בין **8,000 ₪ ל-14,000 ₪**. **גזירת הדין (הנסיבות הקונקרטיות):** * **לזכות הנאשם:** * היעדר עבר פלילי רלוונטי. * הודאה ונטילת אחריות בשלב מוקדם. * חיסכון בזמן שיפוטי. * תקופת פעילות עסקית תקינה של כ-10 שנים לפני העבירות, ותשלום מסים גבוהים. * **לחובת הנאשם:** * אי-הסרת מחדלים. * שיטתיות, מרמה ותחבולה. **החלטה עונשית:** 1. **מאסר בפועל:** השופטת קבעה כי מקומו של מבצע עבירות מס מסוג זה בדרך כלל מאחורי סורג ובריח. עם זאת, תוך התחשבות בעניינו הספציפי של הנאשם, ובהתבסס על הרחבת האפשרויות לעבודות שירות (תיקון 133 לחוק העונשין), ולאור הפסיקה המתירה ריצוי עבודות שירות גם בעבירות מס, מצאה לנכון לאפשר לנאשם לרצות את עונשו בעבודות שירות. העונש שנגזר הוא **7 חודשי מאסר בפועל**, שירוצו בעבודות שירות. 2. **מאסר על תנאי:** * 9 חודשים לתקופה של 3 שנים, על תנאי שלא יעבור עבירת מס מסוג פשע. * 6 חודשים לתקופה של 3 שנים, על תנאי שלא יעבור עבירת מס מסוג עוון. 3. **קנס:** **8,000 ₪** (עם אפשרות למאסר תמורתו), מחולק ל-4 תשלומים חודשיים. 4. **התחייבות:** בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות דומות למשך שנתיים. **הערות לניתוח:** * **משקולת הפסיקה:** השופטת התייחסה באופן ברור לפסיקה, הן כבסיס לקביעת מתחם העונש והן ככלי להשוואה. ההבחנה בין פסקי דין הכוללים שימוש בחשבוניות כוזבות (חמורים יותר) לבין אלו שלא, משמעותית. * **היבטים של "חדשנות" משפטית:** במקרה זה, אין התייחסות לחידושים משפטיים מרחיקי לכת. הניתוח מתמקד בעיקר ביישום עקרונות ענישה קיימים, התחשבות בנסיבות המקרה הספציפי, ובדיקת הפסיקה הנוהגת. ההתייחסות לתיקון 133 לחוק העונשין (הארכת תקופת המאסר שניתן לרצות בעבודות שירות) מצביעה על השפעת החקיקה על גמישות ביישום הענישה. * **איזון בין אינטרס ציבורי לנסיבות פרטניות:** השופטת מבצעת איזון בין החשיבות של ההרתעה ושיקולים ציבוריים (הגנה על הקופה הציבורית, שוויון בנטל המס) לבין הנסיבות האישיות והכלכליות של הנאשם, תוך שהיא נותנת משקל מסוים לנסיבות הללו (תשלומים, עבר נקי) אך לא באופן שגובר על הצורך בענישה הולמת. * **משמעות אי-הסרת המחדלים:** הדגש על כך שאי-הסרת מחדלים, גם עקב מצב כלכלי, אינו מהווה שיקול להקלה משמעותית, תואם את הגישה הרווחת בענישת עבירות מס.