בש"פ 3696/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור המבוסס על מספר גורמים. ראשית, הבקשה הראשונית לא ציטטה את החקיקה הנכונה, והתייחסה לסעיף 74 בעוד שהחקיקה בפועל הייתה צריכה להיקרא סעיף 167. לפיכך, הערעור אינו יכול להתבסס על הוראות סעיף 74(ה). שנית, ככלל לא ניתן לערער על החלטות ביניים במשפטים פליליים, והחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה אכן הייתה החלטת ביניים. שלישית, התביעה ציינה כי החומר שביקשה ההגנה לא נמצא בתיק החקירה בתיק זה. בנוסף, ההגנה לא הביאה ראיות מספיקות כדי לתמוך בבקשתם לחשיפת החומר האמור, שהייתה באחריותם. משכך, הערעור נדחה, אם כי המערער רשאי להגיש בקשה חדשה לפי החקיקה הנכונה, סעיף 74, אם יוכל להביא ראיות מוצקות יותר לתמיכה בטענותיו. השופט מציין גם את התנהגותו הבלתי הולמת של הסנגור במהלך הליך הערעור, שכמעט הביאה לבחינת העמדה לדין משמעתי. התנהגות זו כללה הימנעות מהודעה לבית המשפט המחוזי על הדיון בערעור והגשת בקשות דחופות ללא נימוקים מספיקים.