ת"צ 56849-02-20

תקציר

פסק הדין מאשר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד מלון שהציג את עצמו באופן כוזב כנטול ילדים. ההגדרה של הקבוצה הזכאית לפיצוי מוגדרת באופן סביר כלקוחות שהולכו שולל להאמין שהמלון לא מאפשר לילדים מתחת לגיל 18. השופט מוצא שאלות משותפות מהותיות של עובדה ומשפט סביב ההטעיה והשפעתה. על פי סעיף 19 לחוק התובענות הייצוגיות, הסדר הפשרה הוגן וסביר עבור חברי הקבוצה: ההטעיה תוקנה, והסדר הפשרה עדיף על תרומה לציבור. האתגר העיקרי הוא הוכחת הטעיה, הסתמכות ונזק, המורכבים מהקושי לזהות את הקבוצה הפגועה. מספר ההזמנות לא משתווה למספר האורחים שהולכו שולל. מינוי בודק לא יבהיר את המצב; לפיכך, הכף נוטה לכיוון האישור. הסדר הפשרה מציע פיצוי סביר - 350 אלף שקל - לקבוצה מוגדרת באופן סביר. הפער בין הסכום הנתבע (42 מיליון שקל) לבין הסדר הפשרה מוצדק בשל נתונים לא מדויקים מלכתחילה. השופט מאשר את הלימות הסדר הפשרה, במיוחד בהתחשב בגודל הקבוצה הקטנה, הנזק המינימלי והקשיים בהוכחת התביעה. ההתנחלות משמשת הרתעה נאותה. שכר טרחה נחשב סביר. לפיכך, הסדר הפשרה מאושר, עם תשלומים לחברי הקבוצה ולמבקשים, והודעה פומבית על פסק הדין וההסדר. הצדדים פטורים מתשלום נוסף בשל הגישור והפשרה המוקדמים.