ע"מ 49874-08-15

תקציר

המערערים ביקשו להציג ראיות חדשות בערעורם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הראיות היו קשורות לחברה אחרת, חברת המדליות, אשר זכתה לכאורה ליחס שונה מצד המשיב. המערערים טענו כי יש לקבל את הראיות המוכיחות כי חשבוניות חברת המדליות הוצאו כדין, וכי הייתה אכיפה בררנית בעניינם. עם זאת, השופט קבע כי הראיות, גם אם יתקבלו, לא ישנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופט דן בעניין בהרחבה והגיע למסקנה כי נסיבותיו הספציפיות של עניינם של המערערים אינן מתקיימות התנאים לחריג סובייקטיבי. זאת ועוד, הדגישה השופטת כי הראיות שהוצגו בעניין חברת המדליות אינן מספיקות כדי לקבוע האם החריג הסובייקטיבי צריך לחול בעניינם של המערערים. השופט דחה גם את טענת האכיפה הבררנית, שכן המערערים לא הצליחו להראות כי המשיב קיבל החלטות שונות בנסיבות דומות. בנוסף, ציינה השופטת כי למערערים ניתנה הזדמנות להעיד ולמסור ראיות במהלך ההליך, אך לא עשו כן. לפיכך, הבקשה להגשת ראיות חדשות נדחתה. השופט הציע כי המשיב יכול היה להתייחס לאמירתו של מר בוקסר באופן שונה, אך הדבר לא השפיע על מסקנות פסק הדין. לבסוף, לא ניתן צו להוצאות בהתחשב בנסיבות.