ת"א 54828-03-22

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב תביעת תובע לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביולי 2017. התובע, שהיה נער בעת התאונה, סבל מחבלות מרובות ואושפז למשך מספר שבועות. המוסד לביטוח לאומי הכיר בנכות התובע, הכוללת ליקויים אורתופדיים, נוירולוגיים ופסיכיאטריים, וקבע לו נכות רפואית משוקללת בשיעור של 65%. התובע טוען כי שילוב נכויותיו הנפשיות והפיזיות פוגע ביכולתו להשתלב בשוק העבודה וכי יש למנות מומחה שיקומי שיעריך את צרכיו. מנגד, הנתבעת סבורה כי אין צורך במינוי מומחה שיקומי בשלב זה של ההליך, מה גם שהתובע לא עבד לפני התאונה. בית המשפט, לאחר שעיין במסמכים הרפואיים ושקל את טענות הצדדים, דחה את בקשת התובע למינוי מומחה שיקומי. השופטת נימקה את החלטתה בכך שלמרות שהתובע סובל מאחוזי נכות גבוהים, אופי פגיעותיו, מורכבותן והיעדר מידע על השפעתן הכוללת על חיי היומיום שלו אינם מצדיקים מינוי מומחה שיקומי בשלב מקדמי זה. במקום זאת, בית המשפט ישמע תחילה את עדותו של התובע ושל עדיו כדי להבין טוב יותר את מצבו ואת תפקודו היומיומי. ההחלטה לוקחת בחשבון גם כי נכויותיו של התובע, אף שהן רבות, אינן חמורות או מורכבות ביותר, וכי די במינוי מומחים בתחומים רפואיים שונים כדי לקבוע את מגבלותיו התפקודיות. לתובע שמורה הזכות לבקש מינוי מומחה שיקומי בשלב מאוחר יותר של ההליך. פסק הדין של השופט נועד לאזן בין הצורך בהערכה מקיפה של מצבו של התובע לבין יעילות ההליך המשפטי.