ע"א 2116/08

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטתה של שופטת השלום בירושלים י' מילנוב שלא לפסול עצמה מלדון בתיק בתל אביב. 2393/05. המערערת טענה כי על השופטת לפסול את עצמה בשל משוא פנים לכאורה הנובע מתלונה שהוגשה נגדה לנציב קבילות השופטים. בירור הנציב העלה מתחים בין בא כוח המערער לבין בית המשפט, כאשר שני הצדדים תרמו לאווירה בלתי הולמת. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה לפסילה, והדגיש כי ביקורת שיפוטית, גם אם היא קשה, אינה מצדיקה פסילה אוטומטית. השופט התחייב לנהל את המשפט ללא משוא פנים ובמקצועיות, והבטיח כי זכויותיו של המערער לא ייפגעו. יתר על כן, חששותיו הסובייקטיביים של בא כוח המערער בדבר משוא פנים לא הספיקו כדי להצדיק פסילה. פסק הדין התייחס גם לכלל הקבוע לפיו לא ניתן להרחיב את טענת מראית העין של הצדק גם למקרים בהם טענת הפסילה נעדרת בסיס אובייקטיבי, והדגיש כי פסיקה משמעותית בעניין פסילה צריכה להתבסס על המציאות ולא על מראית עין. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ובית המשפט לא הורה על הוצאות, בתקווה שהבירור יוביל לסביבת בית משפט הרמונית יותר הממוקדת לגופו של עניין.