רע"א 1011/08

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך משפטי מורכב שמקורו בתאונת דרכים בשנת 1996, כאשר הנפגע, אבזה, הקצה את זכותו לפיצויים לצד שלישי, איסמעיל. בתיק מעורבים מספר גורמים, בהם אבזה, איסמעיל, עורכי דינם ושתי חברות ביטוח (כלל, איילון והדר). פסק הדין הראשוני של בית משפט השלום קיבל חלקית את טענתו של איסמעיל, קבע כי כלל התרשלה וקבע כי עו"ד מאול, בא כוחו של אבזה, אחראי ל-60% מנזקיו של איסמעיל, תוך שהוא מייחס 40% לכלל. בנוסף, קבע בית המשפט כי פרקליטו של איסמעיל, עו"ד נזאל, אחראי לחלק קטן מהנזקים. בית המשפט המחוזי ערער על פסק דין זה והפך אותו, תוך שהוא מטיל את מלוא האחריות על עו"ד מחול ומותיר את חלקו של אבזה ללא שינוי. איסמעיל ועו"ד מחול הגישו שניהם בקשה לחופשה כדי לערער לערכאות גבוהות יותר. עם זאת, הבקשות נדחו בנימוק שהן אינן מעוררות שאלות משפטיות עקרוניות המצדיקות דיון בגלגול שלישי, בהתאם לתקדים חניון חיפה. השופט מצא כי טענותיו של עו"ד מאול התבססו במידה רבה על פרשנות שונה של העובדות, שלא נתמכה בפסקי הדין של הערכאות הנמוכות. השופטת אישרה את קביעת בית המשפט המחוזי כי התנהלותו של עו"ד מאול הייתה פסולה ולא רק רשלנית, והצדיקה את שלילת הכיסוי הביטוחי מכוח פוליסות האחריות המקצועית שהונפקו על ידי איילון והדר. באשר לבקשתו של איסמעיל ציינה השופטת כי היא לא קדמה לערעור לבית המשפט המחוזי ולכן הוגבלה ל-40% שיוחסו לכלל בפסק הדין של בית משפט השלום. השופט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי כלל אינה אחראית במקרה זה, נוכח אישורו של איסמעיל להעברה והתנהלותו של עו"ד מאול, שתוארה כ"מקור הסתבכות". משכך, נדחו שתי בקשות רשות הערעור, ללא צו להוצאות, נוכח היעדר תשובות מצד המשיבים. פסק הדין הדגיש את נסיבותיו הספציפיות של המקרה ולא קבע תקדימים משפטיים חדשים.