עמ"ת 68059-05-24

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים, בחן תקדימים משפטיים רלוונטיים ובחן את עברו הפלילי של המערער ואת תסקיר שירות המבחן, החליטה השופטת לדחות את הערעור על החלטת בית משפט קמא. טענת הסנגור בדבר המשקל שניתן להערכת אישיותו של המערער על ידי שירות המבחן לא התקבלה. השירות הוא גוף מקצועי מהימן, והמלצתם נגד חלופות מעצר, בשל חוסר אמינותו של המערער, נמצאה מוצדקת. בית המשפט הכיר בהשתתפותו של המערער בטיפול אך הסכים עם הערכת שירות המבחן את תכונותיו האנטי-סוציאליות ואת חוסר התובנה שלו. עוד הדגישה השופטת כי אופי העבירות, הרשעות קודמות ומעמדו של המערער מצביעים על סכנה לציבור, במיוחד בתיקי מרמה בהם הסיכון לפגיעה חוזרת נמשך. הגם שהשופט הכיר בטעות קלה בהחלטת בית משפט קמא בנוגע למעורבותו של המערער בבריחה, ההחלטה הכוללת נמצאה מבוססת. השופט גם דחה את טענת המערער לפגיעה בפרנסה כמידתית בהתחשב בעבירות החמורות שבוצעו. לבסוף, הדגישה השופטת את הכבוד שהפגין להחלטת בית משפט קמא בהיעדר נימוקים משכנעים להתערב. אשר על כן, הערעור נדחה, והחלטת בית משפט קמא עומדת בעינה.