ע"פ 71877/05

תקציר

המדינה ערערה על החלטת ערכאה נמוכה יותר שלא להרשיע משיב בגרימת חבלה חמורה, בנימוק של הנסיבות החריגות של המקרה. האירוע המדובר התרחש על רקע סכסוך מתמשך בין הנאשמים למתלוננים, במהלכו תקף המשיב את המתלונן ושבר את לסתו. בעוד שהמשיב הודה בסופו של דבר במיוחס לו, הערכאה הנמוכה יותר בחרה שלא להרשיעו, בנימוק של רקורד נקי, דו"ח אישי חיובי ופגיעה פוטנציאלית בעתידו המקצועי כעורך דין. המדינה טענה כי חומרת העבירה ותוצאותיה גוברות על שיקולים אלה. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט ז' המר ואליה הצטרף השופט י' שייצר, קיבלה את ערעור המדינה, תוך הדגשת הצורך בהרתעה מפני עבירות אלימות וההשפעה המצומצמת של נסיבותיו האישיות של המשיב. הם קבעו כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר מהווה חריגה משמעותית מאמות המידה המקובלות בענישה והורו על דיון חוזר בתיק לצורך מתן גזר הדין. השופט י' שבח חלק על כך, וסבר כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר מוצדקת כדי להימנע מפגיעה חמורה בשיקומו של המשיב, שכן הרשעתו עלולה למנוע ממנו לעסוק בעריכת דין, חשש ממשי לאור סיום לימודיו והתמחותו. בסופו של דבר, פסק הדין של הרוב הרשיע את המשיב בגרימת חבלה חמורה והחזיר את התיק לערכאה נמוכה יותר לצורך מתן גזר הדין.