ה"ת 12874-05-20

תקציר

משטרת ישראל תפסה רכב שטח (טרקטורון) לאחר שהנהג נחשד בביצוע עבירות חמורות ובשינוי המהירות המותרת ברכב. בעל הטרקטורון ערער על התפיסה וטען כי למשטרה אין סמכות חוקית להחרים את הרכב, מה גם שהוא לא היה זה שנהג בו. בית המשפט הסכים כי למשטרה סמכות לתפוס את הטרקטורון לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, המאפשר תפיסת חפצים הקשורים לעבירה שבוצעה או לעבירה פוטנציאלית. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי סמכות החילוט חלה רק כאשר בעל החפץ מורשע גם הוא בעבירה. מכיוון שבעל הטרקטורון לא היה הנהג, התפיסה הייתה ללא אישור. בית המשפט הציע כי יש לשקול חלופות לתפיסה כדי לאזן בין הזכות לקניין לבין הצורך לשמור על ראיות, במיוחד כאשר החפץ הוא "תמים" וחוקי אך נעשה בו שימוש לא ראוי. לפיכך הורה בית המשפט על החזרת הטרקטורון לבעליו בתנאים מסוימים: השבת המהירות המותרת המקורית, דמי התחייבות עצמית בסך 5,000 שקל להבטחת התקנת מגביל מהירות, התחייבות שלא לאפשר עבירות כלשהן הקשורות לטרקטורון והתחייבות כספית שלא לשנות את המהירות המותרת. הנהג והבעלים חתמו גם על הצהרות ויתור על כל טענות הגנה בנוגע למבנה הטרקטורון. ההחלטה הדגישה את חשיבות המידתיות וזכות הקניין, המאפשרת לבעלים להשיב לעצמו את החזקה בטרקטורון תוך הבטחת שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי.