ת"א 23262-06-09

תקציר

התובעים, רוכשי דירות, תבעו מספר נתבעים בהם גילה, נורית ועו"ד נמרוד לוי בקשר לרכישת דירותיהם. התובעים טענו כי הנתבעים ביצעו מעשי מרמה והפרו את חובות הנאמנות שלהם וגרמו להם נזקים. בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו כל שותפות עסקית בין גילה לבעלה לשעבר, וכי היא חתמה על מסמכי הלוואה לבקשת בעלה מבלי להבין את תוכנם. התובעים גם לא הצליחו להוכיח כי נורית הייתה שותפה עסקית של בעלה או כי ידעה על מעשי המרמה שלו. לפיכך, נדחתה התביעה כנגד הנתבעות גילה ונורית, שכן התובעות לא היו צד להסכמי ההלוואה ולא יכלו לדרוש מהם פירעון. עם זאת, בית המשפט מצא כי עו"ד לוי הפר את חובת הזהירות וחובת האמונים שלו כלפי התובעים, שלא היו מיוצגים על ידי באי כוחו במהלך עסקאות המכר. הוא לא הסביר את השעבוד הקיים על הקרקע ולא רשם במועד הערות אזהרה לטובת התובעים וגרם להם נזק. כמו כן, נמצא כי לעו"ד לוי מצוי ניגוד עניינים והוא מיטיב עם המוכר, דבר המוביל לרשלנות בהגנה על זכויות התובעים. למרות שבית המשפט קבע כי עו"ד לוי הפר את חובותיו, לא ניתן להטיל עליו אחריות לסעדים המבוקשים על ידי התובעים, שכן הוא לא היה אחראי אישית לחובות המוכר. גם בקשת התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך דירותיהם נדחתה מחוסר ראיות. עם זאת, עו"ד לוי חויב לשלם לכל תובע פיצוי בגין עוגמת נפש, שנע בין 7,500 ל-15,000 ש"ח בהתאם לחומרת מצבם. בנוסף, הוא נדרש להחזיר את שכר הטרחה שקיבלו מהתובעים ולכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין. כמו כן חויבו התובעים לשלם לכל אחת מהנתבעות גילה ונורית הוצאות בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין.