LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עה"ס 153/24

החלטה עליון

📋
מספר הליך153/24
📂
סוג הליךעה"ס
📅
תאריך24 בינואר 2024
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםהיועצת המשפטית לממשלה נ. עמוס ברזילי
👨‍⚖️
שופטיםליאור משאלי שלומאי

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים: **ניתוח משפטי: ע"ס 153/24 - היועצת המשפטית לממשלה נ' עמוס ברזילי ודניאל קורדיאן** **רקע כללי:** ההחלטה הנדונה ניתנה על ידי כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי בבית המשפט העליון, במסגרת ערעור שהגישה היועצת המשפטית לממשלה. בקשת המשיבים (ברזילי וקורדיאן) היתה להוספת התייחסות של הרשויות האיטלקיות לנימוקי הערעור, ותשובת המערערת הוגשה בעקבות זאת. **העיקרון המשפטי המרכזי:** העיקרון המשפטי המרכזי העומד בבסיס ההחלטה הוא האיסור לכלול בהודעת ערעור או בנימוקיה טיעונים המסתמכים על ראיות שלא הובאו בפני הערכאה הדיונית (בית המשפט קמא), אלא לאחר קבלת אישור מבית המשפט הדן בערעור. **מקורות משפטיים:** * **סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982:** סעיף זה, אשר חל בענייננו מכוח תקנה 18 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), התשל"א-1970, קובע את הכלל לפיו ראיות חדשות אינן מוגשות בערעור אלא ברשות. * **פסיקה קודמת:** בית המשפט הפנה לפסקי דין קודמים כגון ע"פ 4855/16 שוויקי נ' מדינת ישראל וע"פ 2827/18 יצחקי נ' מדינת ישראל, אשר מדגימים ומחזקים את הכלל. **החלת הדין על המקרה הנתון:** * **מהות המסמך המבוקש לצירוף:** המערערת ביקשה לצרף לטיעוניה מכתב מרשויות איטליה, המתייחס להשלכות החלטת בית המשפט קמא על ההליך הפלילי באיטליה. * **מועד יצירת המסמך:** נקבע כי המסמך נוצר לאחר מתן ההחלטה מושא הערעור. * **הגדרת המסמך כ"ראיה חדשה":** מכיוון שהמסמך לא הוצג בפני בית המשפט קמא בעת מתן החלטתו, הוא הוגדר כ"ראיה חדשה בערעור". **החלטת בית המשפט:** * **הגשת עיקרי הטיעון:** בית המשפט הורה למערערת להגיש את עיקרי הטיעון מטעמה **ללא** התייחסות למסמכים שלא הוצגו בבית המשפט קמא. * **הליך להגשת ראיות חדשות:** המערערת הובהרה כי היא **רשאית** להגיש בקשה נפרדת להוספת ראיות חדשות, בהתאם לדין. זאת, על מנת לאפשר לבית המשפט לדון בשאלת קבילותן של ראיות אלו. **חידושים או הדגשים מיוחדים:** 1. **החלת הכלל האמור על עתירות הסגרה:** ההחלטה מדגימה את יישומו של הכלל הבסיסי בדין הפלילי (סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי) על הליכים הנוגעים להסגרה, מכוח תקנה 18 לתקנות ההסגרה. הדבר מחזק את העובדה שגם בהליכים אלו, אשר מתנהלים בזיקה לדין הפלילי, חלים עקרונות פרוצדורליים דומים, ובפרט הנוגעים לראיות. 2. **הבחנה בין הצגת טיעונים לבין הגשת בקשה להוספת ראיות:** בית המשפט מבחין באופן ברור בין חובת המערערת שלא להסתמך על הראיה החדשה בטיעוניה הראשוניים, לבין זכותה לבקש את קבלתה כראיה חדשה. ההחלטה מכוונת להפרדה של ההליך, כך שראשית תיבחן קבילות הראיה החדשה, ורק לאחר מכן, אם תתקבל, היא תיכלל במסגרת הטיעונים. 3. **איתנות הכלל:** הפסיקה המצוטטת וההחלטה הנוכחית מדגישות את העמדה העקבית של בתי המשפט נגד הרחבת חזית בערכאת ערעור על ידי הצגת חומרים שלא נדונו בערכאה הראשונה, ללא הצדקה חריגה ואישור בית המשפט. **סיכום:** ההחלטה מהווה יישום שגרתי אך חשוב של כלל יסוד בדין הפלילי, אשר חל גם בהליכי הסגרה. היא מבליטה את החשיבות של הצגת מלוא הראיות והטיעונים בפני הערכאה הדיונית, ומגבילה את האפשרות להבאת ראיות חדשות בערעור, אלא במסלול הדיוני המיועד לכך ולאחר אישור בית המשפט. בכך, ההחלטה שומרת על יעילות ההליך המשפטי ועל עקרון הדיון הכפול.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפליליתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות)

עה"ס 153/24 היועצת המשפטית לממשלה נ. עמוס ברזילי, עליון (24.1.2024)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית