עת"מ 3032/06

תקציר

העותרים חויבו לשלם ארנונה למועצה המשיבה בגין נכסי המפעל שלהם. הם ערערו על המסים, שחושבו על פי צו הארנונה. טענתם העיקרית של העותרים הייתה כי צו הארנונה משנת 1986 עד 2006 לא אושר על ידי השרים, כנדרש בחוק, ולכן יש לחשב אותו מחדש לפי התעריפים משנת 1985. בית המשפט הסכים כי עמדת המשיב עמומה וכי צו הארנונה לא הופק. עם זאת, חזקת התקינות גרמה לכך שלא ניתן היה להוכיח אי חוקיות כלשהי בצו לפני 1 בינואר 1996. לפיכך, נדחתה העתירה בעניין שינויי הסיווג. בהתחשב בחזקת התקינות ובחלוף הזמן, נדחתה גם העתירה בעניין העלאת שיעורי המס לתקופה זו. בתקופה שמיום 1.1.1996 ואילך התקבלה העתירה. אם הארנונה שנגבתה מהעותרים הייתה חורגת מהשיעור המותר ללא אישור, היה צורך לתקנם. ההחלטה לא נשאה בהוצאות, אך העותרים יכלו להגיש בקשה להוצאות אם ההחלטה הביאה להפחתת מס של למעלה מ-20,000 ₪ לכל עותר. ההחלטה ניתנה ביום 29.8.2006.