הפ"ב 39174-09-18

תקציר

פסק הדין דן במגבלות העילות לביטול פסק בוררות כמפורט בסעיף 21א לחוק הבוררות. על פי החוק, אם צדדים להסכם בוררות קבעו כי ניתן לערער על פסק הבוררות, עילות הביטול מוגבלות לאלה האמורות בסעיפים 24(9) ו-24(10) לחוק הבוררות. פסק הדין מדגיש כי המבחן לתחולתן של הגבלות אלה הוא קיומו של הסכם בדבר זכות הערעור, ולא מימושה בפועל של זכות זו. המשמעות היא שגם אם לא יוגש ערעור, עילות הביטול המוגבלות עדיין חלות. במקרה דנן ביקש העותר, ברכר, למנות בורר לערעור על יסוד קיומו של הסדר ערעור בהסכם הבוררות. לפיכך, לפי סעיף 21א, הוא מוגבל לעילות הביטול האמורות בסעיפים 24(9) ו-24(10). עם זאת, לאחר שבחן את בקשתו של ברכר, מצא בית המשפט כי נעדרים ממנו טענות מהותיות המבוססות על הוראות אלה, ובפרט סעיף 24(10), שהוזכר באופן לקוני וחסר משמעות בלבד. השופטת, המשנה יהודית שבח, הדגישה כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לפתח טענות שלא הוצגו בבקשה. לפיכך, בהיעדר עילת ביטול ראויה, בקשת הביטול שהגיש ברכר נדחית על הסף. בנוסף, מתקבלת בקשת האישור שהוגשה על ידי לפידות ומאשרת את פסק הבוררות שניתן על ידי הרב אליהו חדד ביום 10.1.2018. ברכר חויב לשלם ללפידות הוצאות פרוצדורליות בסך 15 אלף שקל.