ה"פ 29960-03-17

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש לסעד זמני, תוך שהוא מקבל את טענות המשיב ברבות מהסוגיות המרכזיות. ראשית, השופט קבע כי סיכויי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי נמוכים, וקבע כי המבקש לא הציג כל ראיה שתתמוך בטענותיו הרבות נגד המשיב, שכללו טענות לאפליה, תחרות פסולה ורישומים כוזבים במסמכים. תחת זאת, מצאה השופטת כי המבקש הוא זה שבחר להרחיק עצמו מניהול החברות והודיע למשיב על רצונו להיפרד. באשר למאזן הנוחות, קבע השופט כי למשיבה ולחברות ייגרם נזק גדול יותר אם יינתנו הסעדים המבוקשים על ידי המבקשת, במיוחד בהתחשב ברקורד הניהולי החיובי של המשיבה ובאיחור של המבקשת בהגשת הבקשה. לגופו של עניין, דחה השופט את בקשת המבקש למתן צו האוסר על מימוש נכסי הנדל"ן של החברות, וראה בכך התערבות בניהול השוטף של החברות. השופטת גם סירבה לשנות את זכויות החתימה הקיימות בחברה או למנות כונס נכסים, מתוך סברה כי חששותיה של המבקשת בדבר החיוב הבלעדי של המשיבה גוברים על הפגיעה הפוטנציאלית בחברות משיתוק פעילותן. יתרה מכך, השופט דחה את בקשותיו הגורפות של המבקש, אך הבהיר כי כדירקטור וכבעל מניות הוא זכאי לקבל מסמכים בהתאם למעמדו. לבסוף, חויב המבקש בכיסוי הוצאות המשיב, בסך 7,500 ₪, וההליך העיקרי לגופו של עניין נקבע לחודש ספטמבר 2017.