עמ"ש 1714-09-13

תקציר

מדובר בפסק דין בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, אשר דחה בקשה של אישה, המערערת, להכריז עליה כידועה בציבור של גבר שנפטר, ר.ח., ולפיכך זכאית למחצית מרכושו. המערער ניהל עמו מערכת יחסים קרוב לעשרים שנה והביא עמו לעולם תשעה ילדים, בעוד המנוח היה נשוי לאישה אחרת, המשיבה מס' 2, והתגורר עמה ועם ששת ילדיהם. בית משפט קמא דחה את תביעתה של המערערת מאחר שלא הצליחה להוכיח כי הייתה בת זוגו הידועה בציבור של המנוח. המערערת ערערה על עיזבון המנוחה, בטענה כי היה על בית משפט קמא לקבל את גרסתה לאירועים, אשר נתמכה בראיות מהימנות. השופט שטמר והשופט ג'יוסי קיבלו את הערעור בחלקו, תוך הכרה במערער כידוע בציבור של המנוח לאורך השנים אך לא מבחינת שיתוף בנכסים. הם גם אפשרו למערערת לבקש סעד של פיצול תביעות אחרות בתוך שלושה חודשים. השופטת וילנר חלקה על כך, והסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערערת לא הצליחה להוכיח את טענתה. לפסק דין זה השלכות משמעותיות על ידועים בציבור ועל זכויות בני זוג, במיוחד במקרים של ביגמיה, והוא מחזק את הקריטריונים הסובייקטיביים לקביעת יחסים כאלה תוך התחשבות בנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה.