פ"א 52347-03-12

תקציר

המערער ערער על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו, שהרשיע אותו בחניית רכבו שלא כדין בניגוד לתמרור. השלט ציין כי החניה מותרת רק לבעלי רכבים מסוימים בשעות מסוימות. המערער טען כי ברשותו תג זהב המאפשר לו לחנות ללא הגבלה וכי אין שלט המגביל את החניה באזור. בית משפט קמא דחה טענות אלה, תוך שהוא מסתמך על עדותו של פקח וקובע כי ברכבו של המערער לא היה סימון האזור הנדרש וכי אכן היה שלט המגביל חניה. בית המשפט הטיל קנס של 500 שקל. גם ערכאת הערעור דחתה את הערעור. בית המשפט קבע כי די בראיות שהוצגו בבית משפט קמא, לרבות צילומים ועדויות, כדי לתמוך בהכרעת הדין. בית המשפט דחה את בקשת המערער להציג ראיות נוספות, שניתן היה להשיגן במהלך המשפט, ולפיכך אינן נחוצות לעשיית צדק. זאת ועוד, ערכאת הערעור לא מצאה כל טעות בפרשנותו של בית משפט קמא למונח "תג זהב" ואישרה את הערכות המהימנות והקביעות העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר. בדחותו את הערעור, אישר בית המשפט את הקנס שהטיל בית משפט קמא. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום 6.6.2012.