ק"פ 24302-02-15

תקציר

השופט קבע כי יש לקבל את בקשת ההגנה לגילוי ראיות שבידי התביעה, ואת טענת התביעה כי אין צורך לדחות זאת. פסק הדין מתבסס על מספר תקדימים משפטיים המעגנים את זכותו של הנאשם למשפט הוגן ולהגנה, לרבות הזכות לעיין בכל חומרי החקירה הנוגעים לאישום, על מנת להכין את הגנתו בהתאם. זכות זו מוענקת לכל נאשם, לרבות למי שהוגשה נגדו קובלנה פלילית פרטית, ואינה פוחתת מסעיף 79 לחוק סדר הדין הפלילי, שהתביעה ראתה בו כפוטר אותו מחובה זו. השופט הדגיש כי משפט פלילי, בין אם ביוזמת המדינה ובין אם ביוזמת אדם פרטי, חייב להבטיח את זכויות הנאשמים ולאפשר להם משפט הוגן. יתר על כן, בהתחשב בכך שתוצאותיו של הליך פלילי עלולות לפגוע קשות בשמו הטוב ובכבודו של נאשם, על בית המשפט להבטיח כי לשני הצדדים מעמד שווה במשפט, אשר יושג רק על ידי גילוי מלא ומיידי של כל הראיות להגנה. במקרה ספציפי זה, הורה השופט כי על המתלונן להגיש לאלתר את כל הראיות שנועדו לשמש במשפט לחקירת הנאשם, ולמסור רשימה מסודרת של ראיות אלה, בעוד שראיות שלא הוצגו בפני הנאשם לא יורשו להיות מוגשות במשפט. כל העדויות שהמתלונן מבקש להסתמך עליהן יועברו גם לנאשם בצורת תצהירים מאומתים כדין.