ע"א 11947-04-15

תקציר

השופט, ד"ר א' זרנקין, הקדים תחילה כי יש לקבל את דיני הערעורים של סולל בונה וגב ים בחלקם, ולדחות את דיני הערעור של המערערים על פי רוב, למעט עניין אחד – הכיסוי החיצוני. לאחר מכן, פסק הדין פירט והכריע בכל טענה שהועלתה בערעורים, תוך ציון ברור מי מטענות הצדדים התקבלו ואת הנימוקים מאחורי ההחלטות. באשר לקביעת גובה הבניין, קיבלה השופטת את טענות סולל בונה וביטלה את פסק דינו של בית משפט קמא בעניין הפיצוי בגין כל דירה בשל "אי עמידה בתקנות". השופטת הסכימה כי יש לדחות את התביעה בגין חדר הכושר מאחר שבהסכמי המכר והמפרט צוין במפורש את התחייבויות המוכר. לפיכך התקבלה טענתו של גב ים. לגבי בריכת המים, מתגי התאורה, מתקן האשפה והמחסנים, קיבל השופט את טענות גב ים וביטל את קביעותיו של בית משפט קמא, שכן השופט הסכים כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. באשר לקביעה בדבר אי יישום סימוני אזהרה לכלי טיס, קיבלה השופטת את פסק הדין בתביעה, שכן חוות דעת המומחה קבעה כי אין צורך בסימני אזהרה, ואין צורך בתיקון או בפיצוי. השופט לא מצא לנכון להרחיב בקביעת האטימה והחליט כי טענות גב ים והמערערים נדחות. גם החלטותיו של בית משפט קמא בעניין החיפוי במבואה והחיפוי החיצוני בוטלו. השופטת קיבלה את חוות דעת המומחה וקבעה כי יש לפצות את המערערים בגין חיפוי המבואה וכי על סולל בונה לבצע את התיקונים הנדרשים לחיפוי החוץ ולהיות אחראית עליו עד שנת 2030. עם זאת, השופט לא הסכים עם קביעת מנגנון תיקון ארוך טווח וסבר כי הוא אינו ראוי. תחת זאת, החליטה השופטת כי יש לפצות את המערערים ב-55,000 ₪ עבור הכיסוי החיצוני ו-7,000 ₪ עבור כיסוי המבואה, בתוספת דמי פיקוח. עוד ציינה השופטת כי יש לדחות את תביעת ההודעה של סולל בונה כלפי צד ג', אך לשמור על זכותם להגיש תביעה נגד שלו אם ירצו בכך. לבסוף, נדחו יתר טענותיהם של המערערים, לרבות אלה הנוגעות למערכת השמש, לחדר המדרגות ולמשקופים, אשר התבססו על ראיות מספיקות. השופט הסכים גם עם הפיצוי שפסק בית משפט קמא בגין עוגמת נפש ושכר טרחת עורך דין והוצאות, ומצא אותם סבירים. לסיכום, קבע השופט כי יש לבטל את קביעותיו של בית משפט קמא בנוגע לגובה המבנה, בריכת המים, חדר הכושר, סימוני כלי הטיס, מתגי התאורה, מתקן האשפה, אוורור המחסן, חיפוי המבואה וחיפוי החוץ ולהחליפן בקביעות שהוזכרו בפסק הדין. בהתחשב בנסיבות המיוחדות, השופטת הציעה שלא לפסוק הוצאות וכי כל צד יישא בהוצאותיו. הבטוחה שהופקדה תוחזר למפקידה.