ה"ש 5/21

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין בקשתו של אורי וייס: **מבוא:** ההחלטה עוסקת בבקשה של אורי וייס, חבר מועצת עיריית גבעת שמואל, להכריז כי אין בעבירה שבגינה הורשע (גרימת מוות ברשלנות) משום קלון, ובכך לאפשר את כשירותו להיכלל ברשימת מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. הרקע לבקשה הוא הרשעתו של וייס בעבירה כאמור, והטלת עונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי. לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 ("חוק הבחירות לרשויות"), מי שנידון לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים, אינו כשיר להיבחר למועצה במשך שבע שנים מיום ריצוי העונש, אלא אם כן נקבע כי אין במעשיו משום קלון. **העיקר המשפטי ונקודות מרכזיות:** 1. **המסגרת החוקית:** * **סעיף 7(ג) לחוק הבחירות לרשויות:** קובע את אי-הכשירות להיבחר למועצה במקרה של הרשעה בדין לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים, ותקופת שבע השנים שלאחר ריצוי העונש, אלא אם כן נקבעה העבירה כנעדרת קלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. * **סעיף 7א(2)(א) לחוק הבחירות לרשויות:** מתווה את ההליך להגשת בקשה לקביעת היעדר קלון. נקודה מרכזית בפסיקה זו היא הדרישה כי בקשה כזו תוגש "לפני הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו". 2. **הטענות המרכזיות של המבקש:** * **העדר קלון בעבירה:** המבקש טוען כי עבירת גרימת מוות ברשלנות הינה עבירה נטולת יסוד נפשי (כוונה או מודעות פלילית), ולכן אינה נושאת עמה מטען של קלון. * **העדר אחריות ישירה:** המבקש טוען כי אין לו אחריות ישירה לאירוע, שכן התרחש במסגרת פרויקט של חברה שבבעלותו, הוא לא היה נוכח במקום, והעבירה אינה קשורה לתפקידו הציבורי. * **חריגה מהמועד:** המבקש פנה לוועדת הבחירות באיחור, לאחר שהוגשו רשימות המועמדים, והתבסס על טענה כי לא היה מודע לחזקת הקלון החלה עליו, וכן על פסיקה קודמת (עניין בונפיל) שאיפשרה טיפול בבקשה גם אם הוגשה באיחור מסוים. 3. **ההחלטה ונימוקיה:** * **דחייה על הסף בשל אי-הגשה במועד:** עיקר ההחלטה הוא דחיית הבקשה על הסף, מכיוון שהיא הוגשה לאחר המועד הקבוע בחוק. * **המועד הקבוע בחוק:** בית המשפט קבע כי המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים לבחירות בגבעת שמואל היה 27.09.2018. הבקשה לקביעת היעדר קלון, לפי סעיף 7א(2)(א), חייבת להיות מוגשת *לפני* מועד זה. * **חוסר סמכות להאריך מועדים:** ההחלטה מדגישה כי ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית אין סמכות להאריך מועדים הקבועים בחוק הבחירות. נימוק זה נתמך בפסיקת בית המשפט העליון בעניין פייגלין (בג"ץ 11243/02), אשר קבע במפורש כי יש להקפיד על המועדים הקבועים בחוק, שכן אלו מועדים קשיחים המהווים בסיס לתקינותו וסדירותו של הליך הבחירות. * **הגנה על עקרון השוויון ותקינות הבחירות:** ההחלטה מפרטת את החשיבות של קביעת מועדים קבועים: שמירה על שוויון בין מועמדים, מניעת סכסוכים, הבטחת גישה אחידה לכולם, ויעילות הליך הבחירות. קבלת בקשה שהוגשה באיחור תפגע בשוויון מול מועמדים אחרים שהגישו את בקשותיהם במועד. * **הבחנה מעניין בונפיל:** ההחלטה מבחינה את המקרה הנוכחי מעניין בונפיל, שם נדחתה הבקשה מטעמים אחרים, והשופטת דורנר נמנעה מלהכריע בשאלת הארכת מועד. בנוסף, מצוין כי דורנר עצמה הצטרפה לעמדה בעניין פייגלין. * **חשיבות מעמדו של המועד:** ההחלטה מחדדת כי אף לאחרונה (בחוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשע"ח-2018) הוקדם המועד להגשת בקשה להיעדר קלון, מה שמלמד על החשיבות המיוחדת שהמחוקק מייחס לעמידה במועדים אלו. **חידושים משפטיים או הדגשים מיוחדים:** 1. **פרשנות מחמירה של מועדים בהליך בחירות:** ההחלטה מדגישה באופן חד משמעי את הגישה הרווחת בפסיקה, לפיה מועדים הקבועים בחוקי הבחירות הם קשיחים, ואין סמכות חוקית ליושב ראש ועדת הבחירות להאריכם, אף אם הדבר נראה כ"לפנים משורת הדין". הדגש הוא על שמירת סדירות, שוויוניות ויעילות ההליך הבחירות. 2. **החשיבות של "סופיות הרשימה" ו"סופיות הדיון":** ההחלטה משווה את חשיבות המועדים הקבועים בחוק הבחירות לעקרון סופיות הדיון המשפטי. זאת, כדי למנוע פתיחת הליכים חוזרים ונשנים, להבטיח ודאות, ולשמור על הסדר הציבורי. 3. **היעדר קלון כמנגנון חריג:** הבקשה לקביעת היעדר קלון היא מנגנון חריג המיועד לאפשר את התמודדותם של אנשים במצבים מסוימים, אך היא כפופה, ללא ספק, להליכים ומועדים קבועים בחוק. אי-עמידה במועדים אלו מבטלת את האפשרות להפעיל את המנגנון. 4. **איסור "התערבות פוליטית" מצד יושב ראש הוועדה:** ההחלטה מעלה חשש כי מתן אפשרות להאריך מועדים על בסיס שיקול דעת יפתח פתח לביקורת כי שיקוליו של יושב ראש ועדת הבחירות גולשים לפסים פוליטיים. שמירה על מועדים קבועים מונעת זאת. **סיכום:** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום עיקרון הדייקנות והקשיחות של המועדים הקבועים בחוקי הבחירות. אף על פי שהטענות לגופו של קלון (לגבי עבירת גרימת מוות ברשלנות והיעדר אחריות ישירה) לא נדונו לגופן, בשל הדחייה על הסף, ההחלטה מדגישה כי תקינות הליך הבחירות, השוויון בין המתמודדים, ויעילות הניהול של מערכת הבחירות, גוברים על זכותו של מתמודד ספציפי. הסמכות לקבוע היעדר קלון קיימת, אך היא מותנית בעמידה בהליכים ובמועדים שנקבעו בחוק, ללא אפשרות להארכתם על ידי הגורם המוסמך.