עמ"י 11358-04-11

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת להחלטה האם לעצור את המערער עד תום ההליכים הנוגעים לאיומים שיוחסו לו, או לשחררו בתנאים מסוימים. השופט מסכם את פרטי המקרה, ומציין כי כתב האישום מייחס למערער עבירת איומים, אותה הוא מכחיש. השופט מגיע למסקנה כי קיימות די ראיות לכאורה – לרבות עדותם המפורטת של המתלונן ועדים נוספים – כדי להצדיק את מעצרו של המערער. קביעה זו מתבססת על דרישת המחוקק, ומביאה בחשבון את גרסת המערער לאירועים. לאחר מכן, השופט בוחן את המסוכנות הנשקפת מהמערער וקובע כי עברו הפלילי ומהות האיום מצדיקים את מעצרו. השופט מסכים עם דעתו של בית משפט קמא כי חלופות המעצר שהציע עורך דינו של המערער אינן מספיקות נוכח הקרבה למקום מגוריו של המתלונן ולעברו הפלילי של המערער. עם זאת, השופט מציין כי המערער יכול להציע חלופה אחרת שיש בה כדי לשלול את הסכנה, ומציע תנאים לחלופה כזו, לרבות פיקוח של ערבים, מעצר בית, פיקוח אלקטרוני, הגבלות מגע וערבויות כספיות. הערעור על המעצר נדחה, אך ניתנת למערער הזדמנות להציג הצעה חדשה לחלופת מעצר.