ת"פ 8122/08

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות, בהן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. האירועים המדוברים התרחשו ביום 31.5.08, כאשר הנאשם, בעודו נוהג לכאורה תחת השפעת אלכוהול, נמלט ממחסום משטרתי, מה שהוביל למרדף מכוניות מהיר עם השוטרים. במהלך המרדף, ניסה הנאשם שוב ושוב לדרוס את הרכב המשטרתי והפגין זלזול מופקר בביטחונם של השוטרים. בסופו של דבר, רכבו של הנאשם התנגש, והוא נמלט רגלית תוך שהוא תוקף שוטר במהלך מעצרו. טענתה העיקרית של ההגנה הייתה כי ברכבו של הנאשם היו נוסעים נוספים, והוא לא היה הנהג. עם זאת, בית המשפט מצא את עדויות השוטרים אמינות ועקביות, ותומך בטענת התביעה כי הנאשם היה הנוסע והנהג היחיד ברכב. עדויותיו של הנאשם עצמו היו בלתי עקביות ומלאות סתירות, והותירו רושם שלילי על אמינותו. טענותיו כי היה תחת השפעת אלכוהול ולכן לא הצליח לזכור את האירועים לא היו משכנעות, במיוחד בהתחשב בעדויות הקוהרנטיות והמפורטות של השוטרים. כמו כן, בית המשפט ציין כי שקריו של הנאשם וגרסאותיו המודחקות לאורך החקירה והמשפט חיזקו את ראיות התביעה. הנאשם לא סיפק כל הסבר סביר להתנהגותו, ואי הבאת עדי הגנה כלשהם עוררה חשד נוסף. בסופו של דבר, בית המשפט זיכה את הנאשם מסיוע וסיוע להפרת צו כדין בשל חוסר ראיות מספיקות, אך הרשיע אותו בכל האישומים האחרים. פסק הדין ניתן ב-16 בפברואר 2009.