פר"ק 30289-01-18

תקציר

בית המשפט מוצא כי בקשת המבקש לבטל פסק דין קודם הנוגע לאישור מכירה אינה ישימה. ראשית, משום שהיא הוגשה מחוץ למסגרת הזמן המקובלת. פסק הדין נמסר לבא כוח המבקש ביום 22.4.2018, אך הבקשה לביטולו הוגשה ביום 4.6.2018, מעבר למגבלת 30 הימים. גם בקשת המבקש להארכה נדחית מאחר שאין הצדקה לעיכוב, והמחלוקת בין הצדדים באשר לפרשנות המוניטין הנמכר התנהלה בתוך תקופה זו. בנוסף, בא כוח המבקש ניגש להחלטה באופן מקוון ביום הוצאתה, דבר הסותר את טענתם כי לא יכלו לעיין בפסק הדין. בית המשפט גם מסרב להתייחס לטענותיו החדשות של המבקש שהוצגו בבקשה לצרף מסמך נוסף, שכן הן מהוות הרחבה של הטענות הראשוניות. המבקשת התנגדה בעבר לאישור המכר מבלי שעיין בהסכם המכר, ובית המשפט מוצא כי אין זה תקין מבחינה פרוצדורלית להעלות טענות חדשות אלה כעת. זאת ועוד, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות המבקש באשר למהות פסק הדין. המבקש, שאין לו כל עניין במוניטין החברה, נעדר מעמד להתערב בעניין המוניטין הנמכר, למעט החלקים שהוחרגו במפורש בהחלטה הקודמת. בית המשפט מבהיר כי פסק הדין משקף את ההחלטה שהתקבלה ביום 18.2.2018, אשר אישרה את מכירת מלוא המוניטין של החברה ולא רק את המוניטין החלקי הקבוע בהסכם המכר. גם טענת המבקש כי הרוכש הטעה את בית המשפט נדחית. השתלשלות האירועים שהובילה לחתימה על פסק הדין מלמדת כי המילה "היו", עליה מלין המבקש, לא הייתה הסיבה לדחייה הקודמת. פסק הדין בסופו של דבר, שהשמיט את שתי הפסקאות האחרונות של פסק הדין הפסול, נחתם כראוי ולא הטעה את בית המשפט. פסק הדין שנחתם מפרש במדויק את ההחלטה שהתקבלה ביום 18.2.2018, והזכויות שהועברו לרוכש הן אלו שהיו לחברה באותה עת, ולא יותר. עוד נכתב בהבהרה כי פסק הדין אינו מכריע במחלוקת בעניין סימן המסחר "סריפלקס" לבגדים סרוגים, המטופל בנפרד. המבקש חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בקשה בסך 7,500 ש"ח, וההחלטה תימסר לצדדים על ידי המזכירות.