ת"א 62075-02-15

תקציר

התובע, בגיל 23, אושפז פעמיים בחדר המיון של בית החולים הנתבע כשהוא סובל מכאבים בחזה. בית החולים לא הצליח לאבחן את אוטם שריר הלב שלו, ובמקום זאת אבחן אותו עם דלקת שריר הלב. רשלנות זו הביאה לעיכוב בטיפול במצבו של התובע וגרמה לו לנכות לבבית לצמיתות. הנזק האורתופדי שנגרם לתובע נבע גם מרשלנות בית החולים, שהובילה לניתוח מעקפים מיותר. ניתוח זה גרם לתובעת לפתח תסמונת דרסלר, המצריכה טיפול בסטרואידים, אשר בתורו גרם לנמק לא וסקולרי בירך התובעת. בית המשפט מינה מומחה שאישר את רשלנות בית החולים ואת הקשר הסיבתי שלה לנזקי התובע. עוד קבע המומחה, כי לו היה התובע מקבל טיפול הולם במהלך אשפוזו הראשון, ניתן היה למנוע את הצורך בניתוח מעקפים ואת הנזק האורתופדי שנגרם בעקבותיו. בית המשפט מצא את בית החולים ואת בית החולים אסותא, בו נותח התובע, אחראים באותה מידה לנזקיו של התובע. לתובע נפסק פיצוי בסך כולל של 1,091,119 ₪. סכום זה כלל 20% נכות רפואית לקרדיולוגיה, 20% לנכות אורתופדית, 5% לצלקות, 200,000 ₪ בגין כאב וסבל, 68,620 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר, 607,930 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי, 84,569 ₪ עבור פנסיה וזכויות סוציאליות, 100,000 ₪ עבור קיצור תוחלת החיים, 20,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה וניידות בעבר ובעתיד. 10,000 ₪ עבור סיוע לצד שלישי, ו-50,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות. הנתבעת, מדינת ישראל, חויבה לשלם לתובע 545,560 ₪, בצירוף מחצית הוצאות המשפט ו-20% מסכום הפיצוי בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין.