ע"א 4782-07-24

תקציר

הערעורים הוגשו על פסק דין המורה למועצה לשלם לעו"ד, עימאד ח'מאיסי, את שכר טרחתו בגין ייצוג המועצה בשלושה הליכים משפטיים. הסנגור טען כי גובש הסכם שכר טרחה בינו לבין המועצה, דבר שהמועצה הכחישה. לחילופין, ביקש הסנגור מבית המשפט לקבוע שכר טרחה הולם. בית המשפט קמא קבע כי לא היה הסכם שכר טרחה מחייב וקבע את שכר הטרחה הראוי בשיעור המינימלי המומלץ שקבעה לשכת עורכי הדין, בתוספת מע"מ, הצמדה וריבית. שני הצדדים ערערו. הסנגור טען, כי שגה בית משפט קמא בכך שלא מצא הסכם שכר טרחה ולחילופין ביקש שכר טרחה ראוי גבוה יותר. המועצה, לעומת זאת, ביקשה לדחות לחלוטין את טענת עורך הדין בטענה כי שירותיו ניתנו שלא כדין. בית המשפט דחה את ערעור המועצה וקיבל חלקית את ערעורו של עורך הדין. בית המשפט קבע, כי אף שלא נקבע הסכם שכר טרחה, זכאי עורך הדין לשכר טרחה מופחת וראוי, שהיה נמוך משמעותית מזה שקבע בית המשפט קמא. שכר הטרחה הראוי המופחת נקבע על 360 אלף שקל, כולל הצמדה וריבית, לצד שכר טרחת עורך דין של 15%. השופט דני צרפתי נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים רננה גלפז מוקדי ואסף זגורי.