ת"א 40739-12-18

תקציר

פסק דין זה דן בשתי תביעות לשון הרע נפרדות שהגישו מגן דוד אדום (מד"א), גוף הצלה ארצי, ועמותת איחוד הצלה ללא מטרות רווח, זו נגד זו. במד"א טענו כי איחוד הצלה פרסם מספר רב של הודעות מכפישות בעקבות אירוע שבו נטען כי מד"א הגיבה באיטיות למקרה חירום בגן ילדים, מה שהוביל למותו של ילד. בפרסומים אלה, שהופצו בכלי התקשורת השונים, צוטטו מתנדבי איחוד הצלה שטענו כי הימנעותו של מד"א מליידע אמבולנסים פרטיים הביאה לטרגדיה. בית המשפט קבע כי פרסומים אלה מהווים לשון הרע שכן הם נועדו להשפיל ולבזות את מד"א בעיני הציבור. איחוד הצלה גם ניהל קמפיין תחת הכותרת "מד"א - סיבת המוות" בדצמבר 2018, שמחה, במחאה על פעילות מד"א וטען כי היא מסכנת חיים. בית המשפט קבע כי גם פרסומים אלה מהווים לשון הרע, שכן הם אינם אמת, ואיחוד הצלה לא פעל בתום לב. למד"א נפסק פיצוי בסך 250 אלף שקל. איחוד הצלה, מצדו, טען כי מד"א השמיץ אותם בארבעה פרסומים. הפרסום הראשון התייחס לאיחוד הצלה כאל "עסק", דבר שבית המשפט מצא בו לשון הרע שכן הוא מציג את העמותה באור שלילי ופוגע במוניטין שלה כגוף ללא כוונת רווח. נמצא כי שלושת הפרסומים הנותרים אינם מהווים לשון הרע, שכן הם תגובות לטענות איחוד הצלה נגד מד"א, שהוכחו כשקריות. איחוד הצלה זכה בפיצוי של 25,000 ₪ עבור הפרסום הראשון. בית המשפט גם הורה למד"א לשלם לאיחוד הצלה סכום מופחת של 10,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, שכן סכום התביעה של מד"א הוגדר מופרז ומנופח באופן מלאכותי. החלטה זו נועדה לרסן את הסכסוך החריף בין שני הארגונים ומעודדת אותם להתמקד במטרה המשותפת שלהם להציל חיים, במקום לעסוק בהתדיינות משפטית.