פש"ר 405/00

תקציר

בית המשפט החליט שלא להכריז על החייב כפושט רגל ולבטל את הצו הקיים לכינוס נכסים. החלטה זו התקבלה לאחר חקירת כונס הנכסים הרשמי בעניינו של החייב, שהעלתה מספר עובדות מדאיגות. ראשית, בבקשת הכינוס של החייב פורטו חובות מוצהרים בסך 187,223 שקל, בעוד שתביעות החוב בפועל נגדו הסתכמו ב-102,196 שקל. שנית, טענותיו של החייב בדבר מקור חובותיו, אשר לדבריו נבעו מניהול עסקיו של דודו, לא הוסברו ולא נתמכו די הצורך במסמכים רלוונטיים. באופן ספציפי, החייב לא בירר הפקדות משמעותיות לחשבון הבנק של אביו, בסך עשרות אלפי שקלים, וכן הודה כי נתן שיקים חתומים לדודו, בידיעה שהם לא יכובדו בעת הצגתם. בית המשפט הדגיש את חשיבות תום הלב במקרים מסוג זה והגיע למסקנה כי התנהלות החייב מעידה על היעדרה. בנוסף, הדגיש בית המשפט את ההשלכות הפליליות של פעולות החייב, בפרט ביחס לשיקים הלא חתומים, המהווים עבירה על חוק שיקים ללא כיסוי. ככלל, נסיבות בקשתו של החייב והתנהלותו במהלך החקירה הביאו את בית המשפט לדחות את בקשתו להגנה מפני פשיטת רגל.