ת"א 51230-12-11

תקציר

המועצה המקומית מזכרת בתיה יזמה תביעת חזקה נגד משפחת דויטש, במטרה לפנותה משטח שנוי במחלוקת. השטח המדובר יועד לצורכי ציבור בתכנית מתאר משנת 1982, אך המועצה לא מימשה את זכויותיה ולא יזמה את ההליכים הדרושים לרישום. בשנת 2001 ניסתה המועצה להפקיע את הקרקע לצורכי שימור במסגרת תכנית חדשה, אולם ההליך נמצא בלתי חוקי ופגום. השופט פסק לטובת משפחת דויטש וקבע כי יש לדחות את תביעת המועצה לחזקה. החלטה זו התבססה בעיקר על הקביעה כי המועצה עיכבה באופן בלתי סביר את מימוש ההפקעה ולמעשה זנחה את ייעודה. כמו כן, הדגישה השופטת את ההגנה החוקתית על זכויות הקניין, וציינה כי ניסיונות ההפקעה הבלתי חוקיים והמאוחרים פגעו בזכויות הנאשמים. השופט דחה גם את טענות המועצה בנוגע להנאתם של הנתבעים מתוכניות תכנון קודמות, וקבע כי הטבות אלה אינן מקנות לגיטימציה להפקעה הבלתי חוקית. בנוסף, השופט הורה למועצה לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין, בסך 120,000 ₪, תוך הכרה בתרומתה המשמעותית של המועצה להליכים הממושכים.