עפ"ג 35429-10-11

תקציר

עומר סמארה בן אחמד ערער נגד ישראל וטען להקלה בעונשו בנימוק שבית המשפט קמא לא שקל את תפקידו כמפרנס משפחתו או את החרטה שלו על הפשעים, וטען כי ביצע אותם רק לבקשת אחיו הגדול. הוא הורשע בהסעת שישה אסירים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וחריגה ממספר הנוסעים המותר ברכב, ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 5,000 שקל, שלושה חודשי פסילה מנהיגה ושלושה חודשי פסילה על תנאי. הערעור לא צלח, שכן השופטים מצאו כי בית משפט קמא אכן שקל את הגורמים המקלים שהוצגו, והעונש שניתן תואם פסיקות קודמות בעבירות דומות. עם זאת, השופטים עיכבו את תחילת פסילת הנהיגה עד שבועיים לאחר סיום עבודות השירות של עומר, מה שאיפשר לו זמן לארגן תחבורה חלופית לתקופה זו. שאר חלקי המשפט המקורי נותרו במקומם.