ת"צ 11738-10-13

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה לפסיקת שכר למבקשת, שהגישה תביעה ייצוגית נגד רשות מקומית, ובשכר טרחת בא כוחה. טענת המבקש הייתה כי הרשות גבתה מהתושבים תשלום יתר בארנונה בשל אי הצמדת הארנונה למדד שלילי בחודשים ינואר-פברואר 2013. הרשות הגישה הודעת פיטורים, בה ציינה כי פעולותיה היו חוקיות, אך גם ציינה כי תפסיק לגבות את המסים המוגזמים לכאורה "למען הזהירות". המבקש טען כי מועד חיוב המסים היה ה-16 בכל חודש ולכן היה צריך להצמיד את המסים למדד נובמבר הקודם, שהיה שלילי וכתוצאה מכך שולם תשלום יתר. הרשות טענה מנגד כי מועד התשלום הוא 1 בינואר ולכן לא בוצע חיוב יתר. בית המשפט מצא כי אמנם לבקשה יש עילה, אך ההשקעה המקצועית הנדרשת להגשת התביעה לא הייתה גבוהה במיוחד, במיוחד לאור העובדה שמדובר באחת ממספר תביעות זהות שהוגשו על ידי בא כוח המבקש. יתר על כן, התביעה לא דרשה דיון מהותי, ואף לא הייתה כרוכה בסיכון משמעותי. בית המשפט גם מתח ביקורת על המבקש על כך שהגדיל שוב ושוב את סכום התביעה לאורך כל ההליך. לפיכך החליט בית המשפט לפסוק למבקשת ולבא כוחה שכר נמוך יחסית, של 2,000 ש"ח ו-20,000 ש"ח, בהתאמה. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה, והתביעה האישית נדחתה, שכן הודעת הפיטורים התקבלה.