תמ"ש 4126-01-12

תקציר

ילדיהם הקטינים המשותפים של הגב' ש.ב. (האם) ומר ש.ב. (האב) עמדו במרכזו של מאבק משמורת בין הוריהם. האם, אזרחית ישראלית-בריטית, עלתה עם הילדים מאנגליה לישראל. האב ביקש להעביר אליו את המשמורת על הילדים באנגליה, ואילו האם רצתה שהם יישארו בישראל תחת חזקתה. פסק הדין המקורי הורה להעביר את הילדים למשמורת האב, אך האם ערערה, וערכאת הערעור ביטלה את פסק הדין והחזירה את התיק לבירור נוסף. מונה מומחה נוסף, שהמליץ להעביר את הילדים למשמורת האב באנגליה, תוך כיבוד רצונם. השופט, לאחר ששקל את חוות דעת המומחה ואת רצונות הילדים, שמר על עמדתו הקודמת והורה על העברת הילדים למשמורת האב. החלטה זו התבססה על טובת הילדים ורצונם העז, למרות התנגדותה של האם. השופטת הדגישה את חשיבות כיבוד דעות הילדים ואת הצורך לשלב בין רצונם לבין טובתם. גם שינוי מקום מגוריו של האב באנגליה נשקל, אך לא נתפס כמכשול. לאם ניתנה ארכה של 7 ימים לערער על ההחלטה, שבמהלכם עוכב ביצוע פסק הדין.