ת"א 40673-03-16

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לחישוב פיצויי הפקעה בגין חלקות קרקע שהופקעו על ידי המדינה. התובעים, בעלי הקרקע המופקעת, תבעו פיצויים מהנתבעת, מדינת ישראל, בגין אובדן דמי החכירה שנגרמו בתקופה שבין ההפקעה לבין התשלום בפועל עבור הקרקע. השאלה העיקרית שעמדה על הפרק הייתה מהי השיטה המתאימה לחישוב דמי החכירה האבודים והאחוז הנגזר מערך הקרקע. בית המשפט מינה מומחה, עו"ד שאול אשרת, למתן חוות דעת אובייקטיבית בנושא. מר אשרת סבר כי דמי החכירה הנהוגים בנסיבות דומות נעים בין 5% ל-6% משווי הקרקע המשתנה מדי שנה. הנתבע טען כי חוות דעת המומחה צריכה להתבסס על נתוני עסקאות שכירות ולא על אחוזים מערך הקרקע. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי גזירת אחוז משווי הקרקע היא שיטת שומה מוכרת וגישה מעשית בהתחשב בנסיבות. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי טענת הנתבע מהווה שינוי פסול, ואינה עולה בקנה אחד עם עמדותיו הקודמות של הנתבע במקרים אחרים. בסופו של דבר, בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה במלואה, וקבע כי שיעור דמי החכירה הראוי הוא 6% מערך הקרקע בשנה. פסק הדין פירט גם את חישובי הפיצויים, לרבות אגרת בית משפט, שכר טרחת עורך דין ומיסים, שתשלם הנתבעת לתובעים. הסכומים ישולמו תוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יצטברו הפרשי הצמדה וריבית.