ע"א 763/88

תקציר

בית המשפט העליון דחה את ערעורם של שלושת נכדיהם, ליהי, ערן ושרון פילובסקי, על החלטת בית המשפט המחוזי שהעדיפה את מנהל העיזבון של סבתם, רוזה רוזנברג. השאלה המרכזית הייתה תוקפה של מתנה של דירה שקיבלו הנכדים מסבתם, שהייתה מותנית במילוי התחייבויות מסוימות כלפיה. בית המשפט קבע כי המתנה פסולה בשל שני פגמים עיקריים. ראשית, הוא נועד לעבור בירושה רק עם מותו של רוזנברג, דבר האסור על פי חוק הירושה משנת 1965. שנית, חובותיהם של הקטינים במסגרת המתנה נעדרו אישור מוקדם של בית המשפט, כמתחייב מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, בגין פעולות הרשומות כדין בחוק. עוד נטען בפסק הדין כי העסקה כולה – מתנת הכסף לרכישת הדירה, רכישת הדירה עצמה והתחייבויות הנכדים כלפי רוזנברג – היוותה עסקה אחת בלתי ניתנת לחלוקה. לפיכך, לא היה די באישור חתימת האב מטעם הקטינים על רכישת הדירה על ידי בית המשפט ללא אישור התחייבויותיהם. בנוסף, בית המשפט העליון מצא כי אין זה סביר שמפרק החברות הקשורות לאביהן ודודם של המערערים יכיר בתוקפה של רכישת הדירה ובה בעת יערער עליה. ההחלטה אישרה כי הדירה שייכת לעיזבונו של רוזנברג, ויש להפנות אליה את חלקם של הנכדים בתמורתה.