תא"מ 66994-01-18

תקציר

בית המשפט מקבל את תביעת התובע נגד המועצה ופוסק לתובע פיצויים. התובעת, שהסתובבה בכיסא גלגלים בעקבות קטיעת רגלה, טענה כי המועצה כשלה בחובתה על פי חוק השוויון להנגיש מבני ציבור לאנשים עם מוגבלות. התביעה התייחסה לחוסר הנגישות של מועדון האזרחים הוותיקים ולשכת הרווחה בה ביקש התובע לבקר. למרות שהמועצה לא מינתה רכז נגישות, כנדרש בחוק, קבע השופט כי מחדל זה אינו מזכה את התובע בפיצוי ללא הוכחת נזק. די היה בתובע להוכיח כי מועדון האזרחים הוותיקים לא היה נגיש למשתמשים בכיסא גלגלים בעת הגשת התביעה, דבר המזכה אותם בפיצוי של 25,000 ₪ לפי חוק השוויון בגין תחושות התסכול, העלבון וההשפלה שחוו. עם זאת, טענת המועצה כי לשכת הרווחה ממוקמת בבניין שכור וכי היא שוקדת על הקמת מבנה חדש ונגיש התקבלה. משמעות הדבר היא שהתובע לא הצליח בתביעתו בדבר חוסר הנגישות של לשכת הרווחה. מאחר שהתובעת לא ניסתה לצמצם באופן סביר את הנזק שנגרם כתוצאה מהיעדרו של רכז נגישות, לא ניתן היה לפסוק פיצוי בגין כך. בסך הכל נפסק לתובע פיצוי בסך 12,500 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין ועורך דין. הסכום ישולם תוך 30 יום מיום מסירת פסק הדין לנתבע.