הפ"ב 1642-04-15

תקציר

עניינו של פסק הדין הנדון בסמכותו של בית דין רבני לשמש כבורר בסכסוך בין צדדים, מחוץ לתחום סמכותו כהגדרתו בחוק. בג"ץ קבע כי סמכויותיה של מערכת בתי הדין הרבניים מוקנות ומוגדרות בחוקי המדינה, והיא יכולה להפעיל סמכות רק בעניינים המופקדים בידיה. על פי עקרון החוקיות, תפקידיו וסמכויותיו של בית משפט מדינתי מוגדרים בבירור, ושימוש במשאבי בית המשפט לבוררות בסכסוכים שאינם בתחום סמכותו אינו ראוי. פסק הדין מתייחס באופן ספציפי לפסק בוררות שניתן על ידי בית הדין הרבני רחובות על בסיס הסכם בין צדדים המסמיך את בית המשפט ליישב סכסוכים כבורר. מאחר שבית המשפט פעל ללא סמכות, דינו של פסק הבוררות להתבטל. פסק דין זה מבוסס על האינטרס הציבורי בשמירה על עקרון החוקיות, חרף התמהמהותו של המבקש במחאה על סמכותו של בית הדין הרבני ושיקולי תום לב פרוצדורלי. יתר על כן, פסק הבוררות אינו ספציפי מספיק כדי להיות ניתן לאכיפה ועלול להוביל למחלוקות נוספות בין הצדדים. עוד מציינת השופטת את הצורך שמנהל בתי המשפט יבחן את התנהלות בית הדין הרבני ברחובות, בניגוד לתקדים הברור שנקבע בתיקים קודמים. לא ייפסקו למבקש הוצאות, ופסק הדין יועבר למנהל בתי המשפט לעיון נוסף. פסק דין זה נועד להבהיר את גבולות סמכותו של בית הדין הרבני ולהבטיח עמידה בעקרונות המשפט.