בר"ע 35165-05-13

תקציר

המבקש ביקש לערער על החלטת בית דין אזורי, אך החמיץ את המועד האחרון להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור, שנקבע על ידי בית הדין לעבודה. המבקש טען כי קיימים טעמים מיוחדים מדוע על בית המשפט להאריך את המועד. השופטת סיכמה את עמדתה המשפטית בנוגע להארכת מועדי הערעור, וציינה כי על המבקש מוטל נטל ההוכחה להוכיח טעם מיוחד שאינו בשליטתו וכי אין רשימה ממצה של מהו טעם מיוחד. במקרה זה, השיהוי של המבקש נבע מטעות בהגשת בקשה לעיון חוזר במקום ערעור. השופט קבע כי טעות, במקרה זה, אינה סיבה מספקת להארכת המועד שכן לא מדובר בטעות ברורה. עם זאת, השופט המשיך ובחן את סיכויי הערעור ומצא כי במקרה זה הם היוו סיבה מיוחדת להארכת פרק הזמן. למרות השיהוי של המבקש והיעדר נימוקים מספיקים, נעתר השופט לבקשה להאריך את המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור. השופט גם החליט שלא להורות על הוצאות, בהתחשב במכלול הנסיבות. פסק הדין האריך את המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור והורה למזכירות להעביר את בקשת עיכוב ההליכים של המבקש להחלטת שופט.