ת"א 24829-09-21

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה כספית בסך 10,400,000 ₪ שהגישה חברת המרת מטבע והלוואות נגד חברת שליחויות בגין אי מסירת סכום הכסף לתובע בכפר קאסם. התובעת טענה כי הנתבעת אחראית לגניבת הכסף במהלך תהליך המסירה, שכן היא מחויבת להבטיח את בטיחות המשלוח והסכימה לכך בחוזה. הנתבעת טענה כי לא הייתה רשלנית וכי מדובר בתביעת שווא בגין הונאת ביטוח. עם זאת, השופט מצא את טענת הנאשם מרחיבה וסותרת את כתב ההגנה שלה, ואת עדותו, אילן, לא אמינה. השופט קבע כי הנתבע אחראי לגניבה לפי חוק שומרי החוקה, וכי הוא לא הוכיח חוסר רשלנות. באשר לגובה הנזק, קיבלה השופטת את טענת התובע כי מדובר בסכום של 10,400,000 ₪, ומצאה את עד התובע, אנאס, אמין ונתמך בראיות אחרות. עם זאת, מאחר שחבותו של הנתבע הוגבלה על ידי החוזה ל-1,500,000 דולר – שהשופט מצא כי זו תקרת הביטוח המוסכמת – אחריותו של הנתבע צומצמה בסכום זה. בסופו של דבר פסק השופט לטובת התובע והורה לנתבע לשלם 1,500,000 ₪, בתוספת ריבית והוצאות.