ת"א 24838-05-24

תקציר

פסק הדין דן בשאלה האם יש לצרף שני צדדים, ליפשיץ וקובה, להליך בוררות קיים למרות שאינם חתומים על סעיף הבוררות. המבקשים טוענים כי כל שלושת "מעגלי ההתרחבות" חלים במקרה זה. עם זאת, שני המעגלים הראשונים נדחים במהירות כלא ישים. השופט מתמקד במעגל השלישי, המתייחס לצדדים הקשורים קשר הדוק לחותם על הסכם הבוררות. השופט מסביר כי התעלמות מאישיותם המשפטית של צדדים אלה מוצדקת במקרים חריגים כדי למנוע ניצול לרעה. על מנת שתניית הבוררות תיוחס לליפשיץ, על המבקשים רק להראות כי היא צודקת וסבירה בנסיבות העניין, בעוד שנטל הוכחה גבוה יותר נדרש כדי לייחס חוב של חברה לבעל מניות. השופטת מוצאת כי יחסיו של ליפשיץ עם החברה החתומה עומדים בקריטריונים של נסיבות חריגות, נוכח שליטתו המלאה בה ותפקידו המרכזי בעסקאות הרלוונטיות. בעקבות זאת, ליפשיץ מתבקש להצטרף להליך הבוררות. עם זאת, בקשת המבקשים לצרף את קובה נדחית מאחר שהיא אינה קשורה במידה מספקת לא לליפשיץ ולא לחברה החתומה. ליפשיץ נדרש גם לכסות את הוצאות המבקשים.