ע"ע 173/99

תקציר

המערערת, אסתר חן, פוטרה מעבודתה כמזכירה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, החל מיום 31.1.98, בגין מה שבית החולים טען כי היה "אי התאמה". חן טענה כי פיטוריה אינם חוקיים, שכן הם מבוססים על עבירות משמעת, המחייבות הליך שונה על פי הדין הישראלי. עוד טענה כי זכותה לשימוע הוגן נפגעה במהלך הליך הפיטורים. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענותיה, מה שהוביל את חן לערער על ההחלטה. הסוגיות המרכזיות שעמדו בפני בית הדין היו האם פיטוריה של חן נעשו כדין והאם נפגעה זכותה להסדר טיעון. בית הדין קבע כי פיטוריה של חן נבעו מאי התאמתה לעבודה, כפי שמעידים יחסי העבודה העכורים שלה לאורך השנים, ולא בשל עבירות משמעת. למרות שהועלו כמה טענות משמעתיות, הסכים בית הדין עם קביעת בית הדין האזורי כי הסיבה לפיטוריה היא אי התאמה. עוד קבע בית המשפט כי לחן ניתנה הזדמנות מספקת להציג את טענותיה הן בכתב והן בעל פה לאורך כל ההליך וכי זכותה לשימוע הוגן לא נפגעה. טענותיה של חן כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי נדחו, וערעורה נדחה. בפסק הדין הודגש כי חן זכתה למשפט הוגן וכי הראיות תומכות במסקנה כי פיטוריה היו מטעמים לגיטימיים.