בש"א 4553/01

תקציר

במקרה הערעור, ההחלטה קבעה כי כל הצדדים המעורבים בהתדיינות הראשונית חייבים להיות גם משיבים בערעור, לפי תקנה 424. כלל זה מבטיח כי כל צד שעלול להיות מושפע מתוצאת הערעור ייכלל כדי להימנע מסוגיות פרוצדורליות, כגון פסק הדין שאינו מחייב אותם. בית המשפט ציין כי גם אם המשיבים עשויים להיראות בלתי רלוונטיים לעניין המרכזי, הכלל הוא שכל צד שזכויותיו עלולות להיפגע מהערעור חייב לקבל את כתב הערעור. חריגים לדרישה זו הם נדירים. במקרה דנן, לא הייתה הצדקה לסלק את המשיבים 2 עד 5 מהערעור. בית המשפט הדגיש כי גם אם משיבים אלה לא היו מעורבים ישירות, זיקתם לתיק נוצרה כאשר בית המשפט המחוזי בחיפה החליט לדון בתביעה לצד הודעת צד ג', המאפשרת להם להשתתף בחקירת עדים. זיקה זו מתיישבת עם האינטרס של שיכון ופיתוח להבטיח כי המשיבים יישארו כבולים לתוצאות ההתדיינות המשפטית. לפיכך, הפרדת תהליכים אלה ברמת הערעור תהיה בלתי הגיונית ומיותרת. פסק הדין ביטל את ההחלטה למחוק את המשיבים 2 עד 5 מהערעור וקבע כי ניתן לשמור על זכויותיהם גם אם יסווגו כבעלי דין פורמליים. בנוסף, הצליח הערעור להפוך את החלטת המחיקה, והמשיבים 2, 3 ו-4 עד 5 חויבו לשלם למערערת סך של 30,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין.