הע"ז 11387-09-14

תקציר

בפסק דין זה פוסקת השופטת לטובת הנתבעים, המואשמים בהעסקת עובד זר ללא היתר עבודה תקף. השופט מגיע למסקנה כי המעקב שביצעו הרשויות אחר העובד היה בלתי חוקי, שכן הוא התבסס אך ורק על "חזותו האסיאתית" של העובד, המהווה פגיעה בזכויותיו החוקתיות של העובד לשוויון ולכבוד. יתר על כן, השופט מדגיש כי מעקב מסוג זה יוצר מצב של אכיפה לא שוויונית של החוק, האסורה על בסיס "תיוג אתני" או "פרופיילינג גזעי". לפיכך, כל הראיות שהושגו באמצעות מעקב בלתי חוקי זה, לרבות הודאות הנאשמים, אינן תקפות. השופט בוחן את מהות הפגיעה בזכויות, את השפעת הפגם על הראיה שהושגה ואת השפעת פסילת הראיות על המושג הרחב יותר של צדק. הם שוקלים את המחיר החברתי ואת היתרונות של פסילת הראיות. במקרה זה, הראיות קושרות ישירות את המעקב הבלתי חוקי לראיות הנגזרות. השופט מדגיש גם את חשיבות השוויון בפני החוק ואת הזכות לחירות, במיוחד לאור האווירה הנוכחית של קריאות גוברות לאכיפת החוק באמצעות "פרופיילינג גזעי". השופט מפנה למספר פסקי דין קודמים התומכים בפסק דין זה, בהם זוכו גם הנאשמים מאותה עבירה בשל פעולות בלתי חוקיות שנקטו המפקחים. בסופו של דבר זוכו הנאשמים, והשופט מדגיש כי תוצאה זו אינה מפריעה לאכיפת החוקים האוסרים על העסקת זרים ללא היתרי עבודה. פסק הדין יינתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם במועד מאוחר יותר.