ע"א 3415/97

תקציר

בפסק הדין שעסק בתחולת סעיף 86 לפקודת מס הכנסה, השאלה המרכזית הייתה האם העסקה בה היו מעורבים יואב רובינשטיין ומרכז קריאה לדגי אקווריום בע"מ נחשבת ל"עסקה מלאכותית" לצורך התחמקות ממס. חברת דגי האקווריום, שעסקה בתחילה בגידול דגי נוי, צברה הפסדים עסקיים משמעותיים. יואב רובינשטיין רכש את כל מניותיה, ובהמשך שינה את שם החברה ואת המיקוד העסקי שלה לנדל"ן, מבלי לקיים כל פעילות בתחום גידול הדגים. רובינשטיין ביקש לקזז את הרווחים מעסק חדש זה כנגד הפסדיה הקודמים של החברה, אך פקיד השומה סירב בטענה שהעסקה נועדה לצורכי הפחתת מס בלבד. בית המשפט המחוזי פסק לטובת רובינשטיין וקבע כי מבחינה משפטית תאגידית החברה אינה ישות חדשה ויכולה לקזז הפסדי עבר. עם זאת, הערעור תהה האם אכן מדובר בעסקה מלאכותית וערער על פרשנות סמכותו של פקיד השומה "להתעלם" מעסקאות מסוג זה. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי העסקה נעדרה מטרה מסחרית מעבר להימנעות ממס, ובכך סייג אותה כמלאכותית. למרות שינויים משפטיים לגיטימיים כגון שם ומיקוד עסקי, שום המשך בעסק הראשוני לא הצדיק שינויים אלה, מה שהוביל את בית המשפט לתמוך בעמדת פקיד השומה. משכך, העסקה הוגדרה כבלתי לגיטימית לצורכי מס, ואפשרה לפקיד השומה להתעלם מקיזוז ההפסד. בכך הפך בית המשפט את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והכיר בעסקה כצורה מפורשת של תכנון מס שאינה מותרת, תוך שימת דגש על האיזון בין זכויות תכנון המס לבין האינטרסים של הכנסות הציבור. ההחלטה גורמת לחוסר יכולתו של רובינשטיין לקזז את ההפסדים ומאשרת את תפקידה של רשות המסים בהבטחת הון המס. רובינשטיין חויב לכסות את ההוצאות שנגרמו לו בעקבות הערעור.