ת"פ 5004/06

תקציר

האירוע המדובר כלל ירי לעבר ביתם של רש"י ואיבתיסאם חדיד בדלית אל-כרמל, על רקע סכסוך בין הנאשם לבנם מג'די. כתב האישום מייחס לנאשם חבלה בכוונה לפגוע, עבירות נשק והיזק בזדון. השאלה המרכזית במשפט הייתה זיהוי היורה. הן רש"י והן איבתיסאם העידו כי זיהו את הנאשם, קרוב משפחה שהיה מוכר להם היטב, כיורה, אם כי בעדויותיהם היו כמה סתירות, מה שהוביל את השופט למסקנה כי זיהויים התבסס על התרשמות כללית ולא על מאפיינים גלויים. השופט שקל גם את הימצאותם של חלקיקי קליעים על ידיו של הנאשם, שהצביעו על כך שהוא ירה בנשק, היה בקרבת אדם שירה או בא במגע עם אדם או חפץ מזוהמים בשיירי כדורים, ושלל את שתי האפשרויות האחרונות. טענת האליבי הראשונית של הנאשם - לפיה ישן בביתו עם דודו עלא בעת האירוע - נזנחה ופגעה באמינותו. בסך הכל קבע השופט כי התביעה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם הוא היורה, והרשיע אותו בעבירות נשק והיזק בזדון. עם זאת, בשל ספק מסוים האם הנאשם התכוון לפגוע בחדיד באופן ספציפי, הוא זוכה מחבלה בכוונה לפגוע ובמקום זאת הורשע בעבירה הפחותה של התנהגות פזיזה המסכנת חיים או רכוש.