ע"א 7285/21

תקציר

לאחר שקילה מעמיקה של טענות הצדדים, הוחלט לדחות את הבקשה לסעד זמני. בית המשפט הדגיש כי בקשות מסוג זה יש להגיש בהקדם לאחר מתן פסק דין. המבקשים עיכבו את הגשת בקשתם לעיכוב ביצוע עד לאחר חתימת פסק הדין, דבר שערער את תביעתם. הודגש שוב כי עצם הגשת הערעור אינה עוצרת אוטומטית ביצוע פסק דין, לפי תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. לפיכך, בעלי דין זכאים בדרך כלל ליהנות מזכייתם בפסק הדין, אלא אם כן נדרשת פעולה מתאימה לעיכוב ביצוע ההוצאה לפועל. עיכוב זה הוביל לפעולות משמעותיות של הצדדים המעורבים, כגון ביצוע הסכם מכר והעברת זכויות בדירה, ולכן אין הצדקה לחזור בהן. בית המשפט ציין כי השיהוי המשמעותי של המבקשים בבקשת סעד זמני, ולו במעמד צד אחד, עלול לפגוע בצדדים אחרים ולשנות נסיבות, התומכות בדחיית הבקשה. לא היה צורך בניתוח נוסף של סיכויי הערעור או מאזן הנוחות, שכן הקפאת הסדר המכר תפגע בצדדים קשורים אחרים, ובפרט בשוכרים. זאת ועוד, הצעה לעכב את חלוקת הכספים לנושים נדחתה משום שהסתמכה על עניינים עובדתיים ומשפטיים בלתי פתורים שלא נדונו בבית משפט קמא. המבקשים לא ביקשו מלכתחילה סעד זה אלא רק הדהדו את עמדת הממונה, ללא הצדקה מספקת. כתוצאה מכך, הבקשה נדחתה, וההחלטה על כל ההוצאות הנלוות נדחתה להרכב המטפל בערר.