ע"פ 4872/98

תקציר

המערער הורשע בהחזקת קוקאין ובביצוע עסקה בסם מסוכן, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר. הוא ערער על ההרשעה. השופט קיבל את הערעור וזיכה את המערער מהאישומים מחמת ספק סביר. המערער התגורר בברזיל ושב לישראל בחודש ספטמבר 1997. חודש לאחר מכן נשלחה מברזיל חבילה שהכילה קוקאין לכתובת סבתו של המערער. המשטרה חשדה במערער כי קיבל את החבילה וידע מוקדם על משלוח הסמים. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי הראיות הנסיבתיות שהוצגו אינן מספיקות כדי להוכיח את אשמתו של המערער מעבר לספק סביר, שכן חלק מהפרשנויות הנגזרות מן העובדות יכולות לעלות בקנה אחד גם עם חפותו. שתי ראיות עיקריות לא היו משכנעות דיין כדי לבסס את אשמתו: בחירת מקום מגוריו של המערער בדירת סבתו ושיחות הטלפון התכופות שערך לחבר בברזיל. השופט שקל גם את האפשרות שהחבילה נשלחה על ידי אביו של המערער לסבתו, קשר שהמשטרה לא חקרה לעומק. משנותר ספק סביר, הכריע השופט לטובת המערער, והדגיש כי אין די בחשד לבדו לצורך הרשעה. השופטת קדמי והשופטת זועבי הסכימו עם פסק הדין, שהוביל לזיכויו של המערער.