ת"פ 51060-10-21

תקציר

השופט מצא את הנאשם אשם מעבר לכל ספק סביר בשורה של סעיפים של מעשה מגונה בקטינות מתחת לגיל שש עשרה. האישום הראשון מתייחס לשתי קורבנות, א' ו-ב', שנכחו באירוע בבית הכנסת והנאשם נגע בהן באופן בלתי הולם. צילומי מצלמות האבטחה אישרו את עדויות הקורבנות, שגם הן תאמו זו את זו ותיארו את האירוע במדויק. השופט מצא את הקורבנות אמינים ותגובותיהם אותנטיות. האישום השני עסק באירוע משנת 2015, בו תקף הנאשם ילדה בת שמונה, ג', בעת ששהתה בביתו. ג' ואחותה ד' העידו שתיהן כי לנאשם היה דפוס של התחככות מינית בהן בעת שביקרו בביתו. אמם אישרה כי בנותיה סיפרו לה על האירועים זמן קצר לאחר התרחשותם. השופט קיבל את דבריו של צ' במשטרה כראיה קבילה, שכן ג' התקשה להעיד בבית המשפט בשל חרדה וטראומה הקשורים לתקיפה. האישום השלישי עסק בשתי אחיות, ו' וח', ששמרו על ילדיו של הנאשם. ו' העידה כי הנאשם נגע בה ובאחותה באופן בלתי הולם בעת שחלף על פניהן או בעת שנתן להן ילדים להחזיק. אמה של ו' אישרה כי ו' סיפר לה על האירועים וכי היא נקטה צעדים כדי להתחמק מהנאשם לאחר מכן. השופט מצא את עדותו של ו' אמינה ומשכנעת. ככלל, השופט מצא כי עדויות המתלוננות היו אמיתיות ועקביות, בעוד שעדותו של הנאשם לא הייתה עקבית ולא אמינה. השופט דחה גם את טענת ההגנה כי הנגיעות היו מקריות בשל צפיפות, וקבע כי מדובר בתקיפה מינית מכוונת. יתר על כן, השופט ראה במעשים דומים שביצע הנאשם חיזוק לכל אחד מהאישומים, וציין דפוס התנהגות. הנאשם הורשע בכל סעיפי האישום והכרעת הדין ניתנה בדיון בדלתיים סגורות כדי להגן על זהות הקורבנות.