ת"פ 6105-09-16

תקציר

המחלוקת העיקרית במקרה זה נסובה סביב זיהויו של הנאשם כמבצע עבירת ההצתה. הראיה העיקרית היא סדרת סרטונים שהורדו ממצלמות האבטחה שהותקנו בבית הקפה של המתלונן, שהוצת בלילה. בסרטונים, בעלי ראות ואיכות תמונה טובה, נראה אדם נושא תרמיל גב וג'ריקן פלסטיק צהוב, שופך נוזל צלול ומצית אש שגורמת לפיצוץ. המחלוקת העיקרית היא האם מי שנראה בסרטונים הללו הוא הנאשם. המתלונן, המכיר היטב את הנאשם, זיהה את הנאשם כאדם המופיע בסרטון. זיהוי זה היה ספונטני ונעשה ללא כל ציפייה או הטיה, מה שהקנה לו אמינות גבוהה. בית המשפט מביא בחשבון גם את ההיכרות המצוינת בין המתלונן לנאשם, את הזמן הבלתי מוגבל שהיה למתלונן לצפות בסרטונים, את התמונות האיכותיות ואת תנאי התאורה הטובים בהם צולמו הסרטונים. משכך, נחה דעתו של בית המשפט מעבר לכל ספק סביר כי האדם המצולם בסרטונים הוא אכן הנאשם. ראיות נוספות שהציגה התביעה לתמיכה בזיהוי כוללות צילום של הג'ריקן שנמצא בחצרי הנאשם, חוות דעת מומחה על הדמיון בין תיק הגב שנראה בסרטונים לזה שנמצא בבית הנאשם, וצילומי פניו של הנאשם לאחר מעצרו, המראים אדמומיות שיכולה להתאים לפיצוץ שנראה בסרטונים. ההגנה טענה כי היו כשלים חקירתיים, לרבות אי בדיקת בגדיו של הנאשם, אדמומיות פניו ושיערו לאיתור סימני אש. אמנם, היה מקום לערוך מבחנים אלה, אך בית המשפט סבור כי היעדרם אינו פוגע ביכולתה של ההגנה להפריך את הראיות העיקריות. הנאשם טען גם לאליבי, וציין כי היה בביתו בעת ההצתה. עם זאת, הראיות שהוצגו, לרבות עדותה של אשת הנאשם, אינן תומכות בטענה זו. לסיכום, בית המשפט מרשיע את הנאשם בביצוע עבירת ההצתה, שכן הזיהוי המהימן על ידי המתלונן, יחד עם הראיות התומכות, מבססים את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר.