רע"פ 10556/03

תקציר

במקרה זה, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר ביטל פסק דין של בית משפט השלום והרשיע אותו בהעסקת עובד זר שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל. בתחילה זיכה בית משפט השלום את המבקש, שכן סבר כי נעדר את "היסוד הנפשי" או המודעות הנדרשים כדי להוות עבירה פלילית, שכן סבר כי מדובר בבדואי ישראלי. עם זאת, בית המשפט המחוזי חלק על כך, והדגיש כי המבקש התעלם מנסיבות שהיו אמורות לעורר חשד באשר למעמדו המשפטי של העובד, ובכך הוכיח סוג של "עצימת עיניים" המקיימת את דרישת המחשבה הפלילית לפי חוק העונשין. בעקבות זאת, היא הרשיעה אותו והחזירה את התיק לגזר הדין, שהסתיים ב-40 ימי מאסר, מאסר על תנאי וקנס. המבקש טען נגד ההרשעה וחומרת העונש, תוך שהוא מציין מאמצים לאשר את זהותו של העובד ואת נסיבותיו האישיות כגון בריאותו וגילו. עם זאת, לאחר עיון חוזר לא מצא בית המשפט העליון עילה ממשית להיעתר לערעור. בית המשפט אישר את הקביעה כי על המעסיקים להקפיד על חוקים המסדירים העסקת תושבי חוץ כדי למנוע פגיעה חברתית-כלכלית ולשמור על הביטחון הלאומי. בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש הולם בהתחשב באופי העבירה וברקע של המבקש, דחה את בקשת הערעור והורה למבקש להתחיל לרצות את עונשו.